משה כהן אליה

פתיחה בחקירה היא השיטה. זה שמסתבר, שמדובר בעלילה, בשקר, ושמהפרשיה המופרכת הזו לא יצא כלום – כמו בפרשת הצוללות ובאחרות – זה כבר לא משנה. העיקר שתושג מטרת 'הדיפ סטייט'.

המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.

שופטי העליון אוהבים לקחת לעצמם כוח, אבל כאשר המדיניות שהם עצמם גיבשו (למשל: שפצור הוראות הפתיחה באש בפרימטר והחלשתן) קורסת, הם ממהרים לברוח מאחריות. ואחר כך, אותם גורמים רוצים שניתן לשופט עמית למנות משהי כמו אסתר חיות – שנושאת בעצמה באחריות לאסון של השבעה באוקטובר – לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית…

"וּבַיָּמִים הָהֵם שֹׁפְטִים וְשׁוּעֵי הָאָרֶץ הִטּוּ מִשְׁפָּט וַיַּעֲשׂוּ חָמָס בְּעַם יִשְׂרָאֵל". עמית קרע ב- 29 ביולי 2025, את המסכה מעל פניו ומעל פני מנגנוני הכוח. בפסיקה שערורייתית הוא אישר חיסיון, לבקשתם, על אלפי מקרים של שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, שוועדת החקירה שהקים העם לא תוכל לחקור.

שופטים שמרנים יקרים בעליון, כדאי שתבינו שזו הדקה התשעים. זכרו את – the switch in time that saved the nine של ארצות הברית, בשנות השלושים של המאה העשרים. אתם יכולים לעשות זאת גם פה! אם אתם רוצים להציל את מקום העבודה שלכם, הגיעה העת להפסיק לחשוש מלצאת נגד יצחק עמית. הוא העבר ולא העתיד. אחרת, גם אתם תסבלו כתוצאה מהסנקציות המשתקות האמריקאיות…

מה שהמרצים עשו לאקדמיה בשנים האחרונות הוא בלתי נסלח: הם השחיתו אותה פוליטית, ריסקו את חופש המחשבה, והפכו את השליטה במשאבים למנוף במלחמה פוליטית נגד כל מי שחושב אחרת מהם – תוך שימוש בהחלטת ממשלת המעבר של רבין מ‑1977 (כן, זו שמספרה 666) כדי לקדם אינטרסים מעמדיים צרים. את ההחלטה הזו מזמן כבר היה צריך לבטל.

ב- 24 ביולי 2025, חשף אבישי גרינצייג עימות קולני בבית המשפט העליון בין השופט השמרן והמופנם דוד מינץ, לבין השופט יצחק עמית. עמית עשה את כל המניפולציות האפשריות כדי למנוע מהשופט יוסף אלרון לשבת בדיון הנוסף בעניין פסיקתו שלו ושל ברק-ארז (כשסולברג במיעוט), בעניין החובה לקיים מכרז במינוי נציב שירות המדינה. פסיקה זו נפסקה בניגוד קוטבי ללשון החוק, ואף בניגוד קוטבי לפסיקה של עמית עצמו מהעבר.

אנטוניו גראמשי, הוגה איטלקי שכתב על משברי הגמוניה, תיאר בדיוק את המצב שבו שרויה המחאה היום: כש"הגרנד נרטיב" הישן – הסיפור שמארגן את המציאות – מאבד תוקף, אך טרם נבנה לו תחליף. אז הישן גוסס, והחדש טרם נולד. ובין לבין צצים סימפטומים מבעיתים.

באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו…