המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.

עד לתום החקירה בקונגרס האמריקני, מיותר לטעמי לעסוק בסוגיה, איזה עמותות מומנו בכספי משלם המיסים האמריקני וכמה. העיקרון חשוב הרבה יותר להבנה: בעידן המודרני הפכו העמותות - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.

התעללות והפעלת לחצים לא חוקיים על נחקרים, עדים ועל משפחותיהם, היא אחת הדרכים של שימוש לרעה במערכת האכיפה על ידי אלה ע"י אלה המופקדים עליה. אנחנו מכירים דרכים מגוונות של התעללות כזו. סוגי ההתעללות העיקריים הם: התעללות רגשית ופסיכולוגית, שימוש במעצר לשבירת הנחקר, סחיטה, הזנחה, ניצול כללי ועוד. באלה יתמקד המאמר.

בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

ליכולת לתחקר נכון יש קשר ישיר לתרבות הלמידה של הארגון. ליכולתם של מנהלים להכיל את שגיאות עובדיהם; ולחנוך אותם באופן כזה שכל שגיאה - וכל הצלחה - תהפוכנה לידע ולניסיון ארגוניים ואישיים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תחקיר, חקירה וסובלנות לטעות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

היעדר תחקיר אמיתי - וסובלות לטעות - וההתמקדות בחקירה, היא אחת הסיבות העיקריות לכך, שבדיוק כמו שנדמה לקהל שיושב בבית, ביצועי הצבא ב- 25 שנה האחרונות מתדרדרים!

לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי על כל מומחה מז"פ יכולה לשפיע "הטייה קוגניטיבית" מבלי לבדוק את הרקע האקדמי שלו, את הניסיון שלו ואת רמת חשיפתו לפרטי התיק שהוא בדק. יש גם לקחת בחשבון את נוהלי החקירות והטיפול במוצגים ולבדוק עד כמה המומחה היה חשוף אליהם ועד כמה זה השפיע עליו. אני, באופן אישי, יודע שהטיות כאלה במז"פ הישראלי, לפחות בתקופה בה שירתי, היו נדירות עד בלתי קיימות...

כשפרקליט המדינה אומר: "אני לא יודע אם הסיקור העיתונאי האוהד נכנס לגדר עבירת השוחד, ובית המשפט יחליט ואני מביא את זה לפתחו", אזי, נראה שפרקליט המדינה לא מבין נכון את תפקידו. תפיסת התפקיד שלו היא מעוותת. הוא לא אמור לעשות ניסויים בבני אדם, לא באזרח מן השורה, ובטח לא בראש ממשלה, שצריך בראש ובראשונה, לתפקד במיטבו, למען כולנו!

קריאת דבריו של פרופ' מאוטנר, במאמרו בעיתון הארץ, "אבוי לנו אם כך חוקרים ראש ממשלה", מלמדת שאופן חקירת המשטרה לא השתנה, לא נלמד דבר ולא הופקו לקחים מאז זוכיתי בנובמבר 2007, זיכוי מלא פה אחד מאישום ברצח שלא היה...

אז מה, לא יעשו כלום עם פרשת המימד החמישי? תזכורת: מה היה לנו כאן? (ג)בינה מלאכותית? (קומ)בינה מלאכותית? עסקה מלאכותית? כיפוף מלאכותי של כל סדרי מנהל תקינים? או מגה קומבינה, על חשבוננו; והכל, במובן הגס של הביטוי?