תקיפת פרל הארבור ע"י היפנים, בבוקר יום ראשון (יום המנוחה השבועי) ה- 7 בדצמבר 1941, נצרבה בתודעה האמריקאית כאירוע של קלון לאומי, והיא נחשבת לכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית, עד פיגועי 11 בספטמבר. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תקיפת פרל הארבור ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
היעדר תחקיר אמיתי - וסובלות לטעות - וההתמקדות בחקירה, היא אחת הסיבות העיקריות לכך, שבדיוק כמו שנדמה לקהל שיושב בבית, ביצועי הצבא ב- 25 שנה האחרונות מתדרדרים!
כל העוסק בשיקולי האסטרטגים היפנים ערב מלחמת העולם השנייה, מעלה שתי אופציות מוכרות, שבהן עסקו שני המאמרים שקדמו למאמר זה: תקיפת ברית המועצות, במקביל לפלישת הגרמנים אליה (מבצע ברברוסה); ותקיפת ארה"ב. אבל, הייתה גם דרך שלישית...
בחוכמה שלאחר מעשה, הייתה תקיפת ארה"ב על ידי יפן משולה להתאבדות. בחכמת הזמן ברור כשמש, שאם הייתה יפן פונה נגד רוסיה - שנאבקה באותה עת בפלישת גרמניה הנאצית לתחומה (מבצע ברברוסה), היא הייתה מבטיחה את נפילת ברית המועצות; ומבססת בכך את מעמדה כמעצמה עולמית ואת ציר ברלין - טוקיו - רומא. אז מה גרם ליפנים שלא לתקוף את הרוסים?
אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה...
הפצצות אסטרטגית לשלילת יכולת צבאית עובדת רק במלחמת התשה ממושכת, שמתבססת על עליונות אווירית, ושבסופה נשללה מהאויב היכולת הצבאית העיקרית שלו, ושהוא מבין שזה מה שקרה לו!
הדיון הציבורי הישראלי חייב להתבסס על נתונים ועובדות ולא על ספינים ומשאלות לב. כשפרשנים מכובדים מברברים את עצמם לדעת, באולפני הטלוויזיה ובעיתונות, על דברים שלא בדקו לעומקם, הדבר משפיע על היכולת לנהל דיון ציבורי ממשי!
