ועדת אגרנט

בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

אם ועדות החקירה היו אפקטיביות, היינו חיים היום באידיליה; והיינו לומדים עליהן בספרי ההיסטוריה, כפלא ששינה את חיינו. אבל בניגוד לאמונה הציבורית באפקטיביות של ועדות חקירה, הן כלי שדרכו משטות האליטות בהמונים, מגישות לו לעתים את 'דמם' של אלה שהוחלט להקריבם, שומרות על יקירי האליטה מכל משמר, ומרחיקות את כל מה שמסכן אותה ואת האינטרסים החיוניים שלה מעיני הציבור, עד יעבור זעם.