אליטת המרד או אליטת ז'בוטינסקי הייתה הקבוצה השנייה שהגיעה לשליטה פוליטית בישראל אחרי האליטה המייסדת (האחוס"לים). היא עלתה ב-1977, עם עליית הליכוד לשלטון. הדומיננטיות שלה התקיימה רק בתחום הפוליטי, כשיתר מוקדי הכוח במדינה: כלכלה, ביטחון, משפט, אקדמיה, אמנות וכדומה - המשיכו להישלט על ידי האחוס"לים. היא הודחה ממעמדה עם היבחרו של בנימין נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ב- 1996.
אחת התוצאות של המחאה היא השנאה שהשתחררה מעל פני השטח לכל מה שמסכן את המשך שלטונה של אליטת ההון הישראלית. במארג השנאה הזו נוטלים ה'בבונים' חלק גדול משמעותי, עוד מימי קום המדינה, כשהעליה מצפון אפריקה נעצרה מחשש לשינוי פניה של המדינה. הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות, ממים וסרטונים בסוגיית השנאה ל'בבונים'. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
ב- 2022 פרסם משה קצב ספר זיכרונות, שחציו מוקדש לפרשה שהביאה אותו מהנשיאות אל הכלא. קל להיווכח, שאותן סטיות מקצועיות חמורות שזיהינו בחקירות נתניהו, היו קיימות גם בחקירות קצב. בניגוד לנתניהו, קצב הוא נציג אותנטי של 'ישראל השנייה'. חיבור של שתי הפרשות יחד הוא חומר נפץ פוליטי ובעייתי מאוד לאליטת ההון, ולמערכת האכיפה ש'עובדת' עבורה. לכן, האינטרס בסיסי שלהן הוא להשאיר את הספר רחוק מעיני הקוראים.
לשפשף את העיניים ולא להאמין... היום אחר הצהרים תתכנס הוועדה למינוי שופטים כדי להמליך עליה - ללא הפוליטיקאים שמחרימים - את אחד האנשים המקוטבים והשנואים בישראל, אחרי שהתברר שביצע עבירת בניה, לא אמר אמת לתקשורת ואף ניסה להחיש - בניגוד לחוק ולנהלים - את הטיפול בעניינו בוועדה האזורית. כך, הולכת וגוברת תחושת הסלידה, שחש העם מבית המשפט שלו. זה לא מבשר טובות לבית המשפט העליון, ובוודאי לא לזה שהעמיד את עצמו עתה בראשו!
'אליטת ההון' הישראלית חשה היום תחושה קרובה ומאיימת, שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות כבר נושפות בעורפה, ומאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית והפריפריאליים - 'בבונים' ואחרים). הסימפטומים הבולטים ביותר לכך הם הקצנת השימוש במערכת האכיפה ובבתי המשפט לצרכים פוליטיים, כמו גם החרפת הטונים בהתבטאויות בכירי המחאה.
במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.
הביטוי "גנבתם לנו את המדינה!" אופייני לעידן של חילופי אליטות, ומשמש כמראה לחברה מפולגת הנאבקת על זהותה. הוא מייצג קונפליקט עמוק בין קבוצות חברתיות שונות על אופי המדינה, ערכיה וכיוונה העתידי, כמו גם הבנה של האליטה שהיא הולכת ומאבדת את מאחזיה. סוציולוגים ומדעני חברה יכולים ללמוד רבות מהשימוש בביטוי זה על הדרך שבה קבוצות מתמודדות עם שינוי, תחושת אובדן וחיפוש משמעות במציאות משתנה.
יוהרה / יהירות מתארת תחושת עליונות והפגנת גאווה מופרזת, הנובעת מתוך אמונה שהאדם טוב או חשוב מאחרים. מדובר בתופעה שגורה וכמעט בלתי נמנעת בקרב אליטות שולטות, והיא הולכת ומחריפה ככל שהן שוקעות בסטגנציה ובפער רלוונטיות כרוני. לכן, ככל שתגבר היוהרה, יתרחב הניתוק מהמציאות בהתאמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
זחיחות מתארת לרוב תחושת ביטחון עצמי מופרז או שאננות, הנובעת מתוך תחושה של שליטה במצב, או של אמונה שדברים תמיד יסתדרו כי המצב בטוח ובלתי ניתן לערעור. זחיחות יכולה להיות גם תכונה חיובית, אם היא מאוזנת עם זהירות וריאליזם. אבל, היא יכולה גם להיות מסוכנת, שכן היא יכולה לגרום לאנשים לקחת סיכונים מיותרים ולהתעלם מאזהרות. המילה נושאת הקשרים של קלות דעת, ביטחון עצמי מופרז או חוסר תשומת לב לסכנות ולמציאות המשתנה. תחשבו על אליטת ההון הישראלית...