בהצהרתו על תיקי נתניהו, נתן טראמפ הזדמנות ליוריסטוקרטיה שתפרה את התיק הזה, לרדת מהעץ. כי אחד מהשניים יקרה: או שבית המשפט יזכה את נתניהו, ואז תהיה הצדקה להגיש כתב אישום חמור ביותר כנגד כל מי שהיה מעורב בתפירה, וחתר בכך תחת הדמוקרטיה הישראלית; או שבית המשפט ירשיע את נתניהו בעבירה ה'אלסטית' של הפרת אמונים, רק כדי להציל את הפרקליטות, ואז הכתם יידבק בם לעולמי עולמים, והם ירשמו בספר ההיסטוריה כשופטים חסרי עמוד שדרה, ששירתו את הדיפ סטייט; שהעמידו את עצמם גם בסכנת סנקציות של ממשל טראמפ.
עצוב לראות את שב"כ היום. ארגון שאיבד את דרכו, את האמון בו ואת הלגיטימציה שלו, ששקע בפוליטיקה עד צוואר ושהפך את חצרותיו לקן של מרי נגד ממשלה נבחרת... סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
אם מאיר יערי מנהיג מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, היה מתעורר לחיים, היה מן מסתם משפשף את עיניו בחוסר אמונה: תנועת הפועלים שעליה נלחם ובשמה הטיף, הפכה לתנועה אליטיסטית של אנשים עשירים, שרעיונותיה הופכים, מיום ליום, מטורללים, ונגועים ברצון להתאבדות קולקטיבית. השמאל העולמי עבר שינויים דרמטיים בעשורים האחרונים, וישראל היא אחד מראשי החץ של השינויים הללו...
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה מספטמבר 2024 עד פברואר 2025. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית - על ידי תנועת הווק - באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
כל אימת שהאליטות מדברות על 'פופוליזם', הן מתכוונות בפועל לדרישה דמוקרטית להשבת הריבונות לידי העם. וכל אימת שהן מדברות על "דמוקרטיה מהותית" – הן מתכוונות למבנה שלטוני, שבו השופטים הם הריבון הבלעדי, והם לבדם מוסמכים לגלות את ה'מהות' (כלומר, את הערכים) של אותה היוריסטוקרטיה, המתחזה לדמוקרטיה.
לאחר קריסתו של ערוץ 10, וכעת עם התדרדרותו של ערוץ 13 (שילוב של ערוץ 10 ורשת) שמצוי על סף פשיטת רגל, ההיסטריה בקשת 12 בעיצומה. היא מובילה לאבדן עשתונות, שמתבטא גם בהגשת תלונות במשטרה נגד עיתונאים ואנשי תקשורת שמביאים קול אחר – קול ההגמוניה החדשה של עם ישראל. הקשת בענן מתפוגגת. ואנחנו ניצבים בפני שחר של יום חדש.
אם לא היה עצוב, ניתן היה להציג את קמפיין הסרבנות החדש של המחאה כפרדוקס מצחיק: מאז ה- 7/0 היא עסוקה בהכחשת הסרבנות - שפרקה את צה"ל והייתה אחת הסיבות המידיות לטבח ה- 7/10 - ופתאום עוד קמפיין סרבנות. מדוע, ולמה דווקא עכשיו?
החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.
