רלוונטיים תמיד

חרף העובדה כי יצחק היה פעיל פחות מהאבות האחרים, בנושא ירושת הארץ הוא המשיך באופן ישיר את פועלו של אברהם, וביתר שאת. בנוסף, יצחק מלמד אותנו לקח שיושם החל מתקופת העלייה הראשונה ואילך משנת 1882. אסור להיכנע לגורמים שליליים בשולי החברה המשפיעים על חיינו, או הרוצים להרוס ולעקור את היישוב היהודי באשר הוא שם בארץ ישראל. אם נכנעים לאותם כוחות שליליים, ידם תהיה על העליונה. יש לעמוד איתן כנגדם ולחולל חברה וסביבה מוסרית וצודקת, בניגוד לחברה כוחנית ולא מוסרית מכל סוג שהוא.

אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. למשל: אם הוא חתיך הורס, הוא גם מוכשר… אבל יש כאלה המנסים לעשות ב'אפקט ההילה' שימוש הפוך: שאדם שהתפרסם בתחום אחד, מנסה לגייס – מסיבות שונות – את כישרונו לטובת רעיון אחר…

בַּנְדִּיט בתרגום חופשי, הוא עבריין. אבל בישראל המלה הזו השתרשה יותר כמעין מילת חיבה ל'פרחח'. משמע, ערמומי, יצירתי, תכמן… בנדיטים הם צרה צרורה לצבא בעתות שגרה (ופעמים רבות, גם במהלך המלחמה), אולם, אין להם תחליף ברגע של מבחן הישרדותי. כאלה היו, למשל, גנרל האוויריה האמריקני, בילי מיטשל; הפילדמרשל הגרמני, ארווין רומל; הגנרל האמריקני (שלושה כוכבים) ג'ורג' פטון…

לנוכח התבוננותנו בהתהלכותו של אברהם, בהכרת חובתו לפעולה בארץ, ההתנגדות החרדית לציונות מעוררת תמיהה. ראוי לבחון, עד כמה ההתנגדות רבת השנים, במיוחד במגמה הליטאית, סובלת מסירוב מתמשך לחיבור, בין הכרת חובתם לאלוהי השמים לבין הכרת חובתם לאלוהי הארץ…

שורש התודעה שמכוננת את היגיון המאבק של המאמינים, בני דת האסלאם, מגולם במושג "אל מוּקאוומה" (مقاومة), המתורגם בעברית בטעות ל'התנגדות'. הוא משלב בתוכו שישה מרכיבים: (1) הניסיון המתמיד ליצירת התהוות חדשה, בדרך להשגת המטרה האסטרטגית; (2) המוכנות למאבק אינסופי עד להשגת המטרה; (3) במאבק הזה, כל האמצעים כשרים; (4) חובת ההשתדלות המתמדת, למען קידום חזון דתי נצחי; (5) גמישות ואורך רוח, בהתמודדות עם קשיים; ו- (6) הנכונות לסבול הרבה במעלה הדרך.

אם לא תונחל תבוסה צבאית לחמאס, יקרסו גם הסכמי השלום והבריות שכרתה ישראל באזור! המפתח להבנת הדינמיקה הזאת היא הפתגם הערבי הידוע, המתאר את מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פסיבית, שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.

המושג, "גיהינום תחרותי", מעולם לא התאים יותר, למציאות, שבתוכה מתמודדות חברות השיווק והפרסום. הן מאופיינות בתחרות קשה – בתוכן וביניהן – ושום דבר יותר אינו בטוח: נתחי השוק שלהן, עובדיהן, לקוחותיהן, המודל העסקי ורלוונטיות הטכנולוגיות שלהן – כולם מאוימים… את המאמר הזה אקדיש לתמונת המצב הפנימית, והלא פשוטה, בתוך הארגונים הללו…