פרשת כי תשא עוסקת, בין שאר נושאיה, בשמן המשחה בו נמשך המשכן כליו אהרון הכוהן ובניו. שמן ייחודי זה נוצר משילובם של ארבע רכיבים – מר-דרור, קנמן-בשם, קנה-בשם וקידה. זיהויים של רכיבים אלה נתון במחלוקת בין החוקרים השונים.
פרשת השבוע מתחילה בציווי של הקב"ה למשה לספור (לפקוד) את בני ישראל. כידוע חל איסור לספור את בני ישראל והמקרים היחידים בהם נספרו בני ישראל היה בעקבות אסונות שקרו בעם. לכן עד היום, אנו רואים התנגדות מצד גורמים חרדים להשתתף במפקד הארצי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה...
הרמב"ם הושפע מתורת השלילה של חכמי האסלם, בהקשר להגדרת האל, והיה מודע גם לשיטותיהם של קודמיו היהודים, אולם הוא הציג דרך עקבית ושיטתית עמוקה וחריפה יותר מכל ההוגים שקדמו לו בימי הביניים. לפי הרמב"ם, היתרון בהשגה של האל על דרך השלילה גדול על כל דרך השגה אחרת...
הדמיון בין מעשה העגל לבין מעשה בניית המשכן, הביא חוקרים רבים לפקפק בתאוריה כי שני הסיפורים הללו נכתבו בידי סופרים שונים. הן סיפור המסגרת, והן המילים המנחות בהם מראים כי ניתן לייחס אותם לכותב מקראי אחד, שכתבם באופן דומה ברצף. הדמיון בין שני הסיפורים הללו מתחדד עוד יותר כאשר אנו משווים את מעשה העגל לסיפור של עשיית האפוד על ידי גדעון...
חטא העגל או מעשה העגל (Golden calf) הוא החטא האולטימטיבי: עבודה זרה. וכמו כל פרדוקס טוב במערכת מורכבת, אחרי קרבה חסרת תקדים, בין עם ישראל לבוראו במעמד מתן תורה, מגיע מהפך, חסר תקדים גם הוא... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חטא העגל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה...
מעשה העגל היה ונשאר אירוע מכונן בתיאור המקראי ובהיסטוריה של עם ישראל. מעבר לכך שהמדובר בחטא חמור של עבודה זרה, הקרבה והסמיכות של מעשה העגל למתן לוחות הברית מתמיה ומוקשה ביותר. סמיכות זו יצרה אצל הפרשנים מבוכה גדולה וקושי גדול להסביר כיצד חטא זה אירע למרגלות הר סיני...
חטא העגל הינו חטא מכונן. הניסיון להמעיט בערכו בהיותו מבוצע בידי מיעוט שולי, או בידי עשבים שוטים בלשוננו, נידון לכישלון מראש. שבירת הלוחות והתגובה האלוהית מראים בעליל כי חטא זה שייך באופן מהותי לכלל העם.
המסר של שבירת לוחות הברית בידי משה הינו לימוד לדורות. אין בנמצא דבר קדוש כשלעצמו. לוחות הברית שניתנו למשה על ידי האל, איבדו ברגע את קדושתם, עת העם - שאמור היה לקבלם - התנהג באופן לא מוסרי וראוי. הוא הדין לארץ ישראל או לבית המקדש. כאשר העם היושב בארץ ישראל מתנהג בצורה מוסרית, הרי יש קדושה בארץ, ויש קדושה במקדש. ברם, ברגע שיש סטייה מהותית מדרכי המוסר החברתיים, אין קדושה בארץ ולא בבית המקדש, שהפך ממקום של עבודת האל לבית רגיל שניתן להחריבו.