אינני רואה ב"מגילת אסתר" קרן אור והצלה. אני רואה בה דיכוי הרגש הלאומי ובגידה ברעיון שיבת ישראל לארצו. יהיו כאלה שיראו במלים אלה שלי כפירה בכח האמונה ובחסדי האל. אך עלינו לקרא במגילה וללמוד ממנה שהרצון מקדמת דנא להשמיד ולאבד את עמנו, התגלה בצורה חמורה כבר בתקופת מלכותו של אחשוורוש ומאז לא נעלם ואף חזר בכל שנות ההיסטוריה ולשיאו הגיע בגרמניה ובארצות אירופה כהעתק מדויק של גזרות אחשורוש בעצתו של המן.
משושן הבירה לערבות הנגב - זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באוזלת ידה, להגנה על היהודים בנגב מפני אימת כנופיות הבדואים, שחזרו לעצמן מזמן, אחרי פסק הזמן של ראשית המלחמה. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת, שאכן מתחילה להינקט היום: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה…
הצגנו מספר השערות מחקריות אודות הקשר בין חג הפורים לסיפור מגילת אסתר, אולם השערות אלו לא מחזיקות מים. סיפור המגילה כורך כאמור את חג הפורים עם הצלת היהודים מפני השמדה כללית. ולמרות שאין לנו מידע על רדיפת יהודים בשושן הבירה בימי מלכות פרס, ידוע לנו שבתקופת הממלכה הפרסית, נרדפו היהודים בעיר יב במצרים, שבמהלכם הרסו כוהני האל המצרי חנום, שמקדש לכבודו היה קיים בעיר יב, את המקדש היהודי בעיר.
מגילת אסתר נקראת על שם הדמות המרכזית בעלילה, אסתר, שבזכותה ניצלו היהודים בממלכת פרס מסכנה של שמד. המגילה הינה אחת מכתבי הקודש, אולם על פי מקורות שונים בחז"ל, ניתן לשמוע הד ברור על כך, האם היה צורך להכליל אותה יחד עם ספרי המקרא המקודשים. הקביעה הידועה מיחסת את כתיבתה לאנשי כנסת הגדולה:" אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר"...
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?
מצוות הפורים כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו, סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע"; וכמובן, את סוגיית לבישת תחפושות ומסכות, שאמורה להזכיר לנו, בין היתר, את אותן תחפושות שאנחנו עוטים עלינו, כל ימי השנה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות תענית אסתר ופורים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
חיינו הציבוריים מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו בעיני אחרים, כפי שהיינו רוצים להיראות, ולא כפי שאנחנו נראים בפועל. לכן, חלק מהעובדים נוהגים לדווח באבחונים רשתיים על קשרי היררכיה ו/או קשרי עבודה רבים יותר ממה שיש להם בפועל. דפוס ההתנהגות הזה מוכר לנו בשם 'עובד מתחזה'...
על פי מגילת תענית יום ניקנור הוא יום טוב שאסור להתענות בו, אך לאחר חורבן בית שני מגילת תענית בטלה ובאותו תאריך נקבעה תענית אסתר. בארץ ישראל, המנהג של יום ניקנור המשיך להיות מאוזכר גם לאחר חורבן בית שני, ועל כן תענית אסתר נדחתה אצל חלק מחכמי ארץ ישראל לאחר חג הפורים...
יונתן ווינברג כותב פרשנות מרתקת על ספרו של מייקל, 'ככה ייעשה ליהודי'. הוא רואה בו הקבלה לריחוק הגובר, שבין יהודי ישראל ליהדות התפוצות; כמו גם לתפקיד היהודי בהובלת המאבק בימין האמריקני…
פורים ומגילת אסתר הם בית ספר נפלא לתורות המורכבות. המציאות המתוארת במגילת אסתר היא מציאות דינאמית המשתנה במהירות, ממש כמו בימינו אלה. היא בנויה נדבכים, וכל נדבך משנה את הכיוון שיצרו קודמיו ומעמיק את אי הוודאות. אנו רואים גם כי מומחים ויועצים אינם מסייעים להתמודדות עם אי הוודאות. להיפך: משתי ההחלטות האסטרטגיות שקיבל המלך בהשפעתם הוא מבקש לחזור...
