בוז ולעג נדמים לעתים כקישוטים רטוריים: בדיחה, עקיצה, מם ויראלי. אולם מנקודת מבט סוציולוגית־פוליטית, מדובר בכלי כוח מן המעלה הראשונה. לא רק ביטוי של עליונות, אלא מנגנון המייצר אותה. בוז ולעג מערערים זהות, שוחקים לגיטימציה ומפרקים סמכות, לעתים ביעילות רבה יותר מאלימות פיזית או כפייה מוסדית.
המאבק הפמיניסטי במערב היה אחד ההישגים המרשימים של המאה ה-20. דורות של נשים עמלו, הפגינו והקריבו כדי לזכות בזכות הצבעה, בחופש עיסוק ובבעלות מלאה על גופן וחייהן. אך כיום, הגלגל מתהפך, וההישגים שנחשבו למובנים מאליהם הולכים ונמוגים. האם הפמיניזם האיראני יצליח להפיח בו רוח חיים מחודשת?
הדרך האפקטיבית ל,מסע ציד' או 'פישינג' פוליטי, אינה עוברת בהכרח דרך חשדות כבדי משקל, אלא דרך סריקה שיטתית של הטלפונים של המעגל הקרוב. כיוון שהווטסאפ הוא יומן החיים המודרניים, החיפוש כמעט תמיד פותח תיבת פנדורה: חומר גלם מודיעיני, וגם לתחמושת תקשורתית, וההליך הפלילי הופך מכלי לברור אמת, לכלי לאיסוף מודיעין פוליטי, בשיטת שרשרת: מהעוזר הזוטר ליועץ הבכיר, ומהיועץ לראש הפירמידה.
תכירו את 'פרדוקס הביצור'. כאשר נחשף השימוש לרעה במערכת האכיפה, הופכת 'הלוחמה המשפטית': ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת, לכאורה כדי לשמור על האמון והלגיטימציה הציבורית. אולם בפועל, הוא רק מעמיק את משבר האמון.
כאשר נחשף השימוש לרעה במערכות האכיפה, 'הלוחמה המשפטית' (Lawfare) משנה את פניה ומתבצרת. אז, ה'טיוח' הופך לצורך קיומי של המערכת, כי חשיפת הניצול לרעה של החוק תמוטט את אשלית הניטרליות המוסדית. כך הופך המאמץ להסתיר את הסטייה, לחלק בלתי נפרד מהטקטיקה עצמה: הגנה על הכלי באמצעות טיוח והסתרה.
תיק שדה תימן - העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה - יהפוך, ללא ספק, למקרה לימודי במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.
'תפירת תיקים' היא אחד מהכלים של 'לוחמה משפטית' (Lawfare): השימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים, שנעשית היום בישראל בגלוי, ולעיני כל. לפניכם אוסף של ממים אינטרנטיים על 'תפירת תיקים'. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
בעשורים האחרונים מתרחבת תופעה חוצת־משטרים של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, לא לשם אכיפת נורמות בלבד, אלא ככלי אסטרטגי להכרעה פוליטית. תופעה זו מכונה לוחמה משפטית (Lawfare) – שילוב של משפט ולחימה, שבו הליך משפטי מחליף או משלים מאבק פוליטי, ציבורי ולעתים אף צבאי