האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Judit Klein לאתר flickr] המאמר הזה מוקדש למורתי הנערצת להיסטוריה ולמדע המדינה בגימנסיה העברית הרצליה, שרה (ללי) כפיר (בתמונה משמאל), שאני מקווה שגם אם לא תסכים עם מה שנכתב בו, היא תמצא אותו ראוי… כמו הדמוקרטיה, גם הרעיון הליברלי זכה לפריחה כה גדולה לאחר ניצחון המערב במלחמת העולם השנייה, עד כי יש כאלה … להמשך קריאה
שינוי ארגוני מתחת לרדאר (Organizational change under the radar) הוא תהליך של רישות (נטוורקינג) ארגוני. קרי, שינוי, המבוצע בשקט ובאטיות בקשרי הגומלין של הארגון, ללא הצהרות על כוונות שינוי. זאת, במטרה לנטרל התנגדות לשינוי מצד בעלי עוצמה ארגונית, שיזהו סכנה למעמדם…
דומה כי מקבלי ההחלטות הישראלים והפלסטינים כבר מבינים שאופציית 'שתי מדינות לשני עמים' כבר אינה רלוונטית במציאות הנוכחית. יתרה מכך, חלק מהצעדים שאותם מבצעים שני הצדדים ניתנים להסבר כצעדים מכינים של צבירת עוצמה במציאות החדשה, לקראת ההכרזה על פתרון אחר… בפתרון אחר, אפשרי, עוסק ספרה של קרוליין גליק, 'סיפוח עכשיו'…
מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.
כשארגון מאבד קשר עם המציאות נפתח מה שמכונה "פער רלוונטיות": הבנת המציאות של אנשי הארגון נפגמת, והתרבות הארגונית שלו אינה רלוונטית למציאות העכשווית. ואז, כשהתרבות נפגשת עם המציאות עפים ניצוצות, והנפגעים – משני הצדדים – אינם תמיד אלה שמגיע להם…
"סדר", שקט ורוגע מעולם לא אפיינו את התנהלות משפחת נתניהו, ושערוריות ציבוריות מלוות אותה ואת צוותי היועצים הקרובים, מתחילת הקריירה של ראש הממשלה בליכוד. מרגע ששרדה המשפחה את המשברים הראשונים, כל משבר נוסף רק מחזק אותה… בנימין נתניהו הפך, בהקשר של התנהלות רעייתו, ל- אנטי שביר! התופעה הזו קרויה בשפת המערכות המורכבות, בשם: "ההיגיון הפרדוקסלי של השבירות".
עיקר הסכנה בשימוש בכלי של 'תכנון מול ביצוע' רובצת לפתחם של ארגונים ביורוקרטיים, שרובם מצויים במצב של קיפאון – סטגנציה, ומאופיינים בהיעדר חשיבה ובהתמכרות לטקסים. אצלם, הפכה סוגיית ה'תכנון מול ביצוע', עם השנים, לריטואל העומד בפני עצמו: מתפרסמים מסמכים מפורטים ונערכים טקסים שבהם נסקרת הפעילות (בעיקר 'הצלחות') ותוצאותיה. ניתוח מעמיק אין; וגם חשיבה, אין.
הכנסת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) לתורת הניהול יצר ממדים חדשים של התבוננות על הארגון. אחד מהם הוא היכולת לבטא תחומים שנחשבו עד כה רכים – כמו מנהיגות – בציון מספרי…
בתורת המערכות המורכבות מוכר הכלל, לפיו תנודות קטנות יחסית במערכת, "מחסנות" אותה בפני תנודה גדולה יותר. הגישה הזו מוכרת למשל ברפואה… כיוון שמערכות מורכבות דומות בתכונותיהן, הדבר אמור להיות נכון גם לגבי מלחמות. משמע, מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות…
