פנחס יחזקאלי: חלופות לפתרון שתי המדינות (1): חילופי שטחים בין מדינות האזור

במהלך השנים – על רקע התחושה הגוברת שהפתרון ה'מקובל' של שתי מדינות לשני עמים איננו קביל על שני הצדדים – נעשו מאמצים יצירתיים לגבש הצעות אלטרנטיביות. המאמר הנוכחי עוסק בהצעות לחילופי שטחים כוללים בין מדינות האזור.

פנחס יחזקאלי: חלופות לפתרון שתי המדינות באתר ייצור ידע

הסכמי אוסלו ועליית אליטת ההון לעמדות כוח, הולידו גישה הרואות בציונות את הבעיה במזרח התיכון. ה'פתרון' לכך היה 'חזון שתי המדינות: מדינה פלסטינית ביו"ש ובעזה, ומדינת כל אזרחיה בגבולות הקו הירוק, שתתאחד עם הזמן עם המדינה הפלסטינית. חוסר ההיגיון של הפתרון הזה במציאות המזרח תיכונית הוליד הצעות אלטרנטיביות רבות. לכל אחת מאלה מוקדש פוסט נפרד. מאז ה- 7/10 הבינו כבר רוב הישראלים, כי אין תחליף לשליטה ישראלית מוחלטת בין הים לירדן.

פנחס יחזקאלי: ספורט קבוצתי, ממלכת אי הוודאות

[בתמונה: גיא לוזון כמאמן הנבחרת הצעירה במהלך אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 – 2013: ספורט תחרותי הוא ממלכת אי הוודאות!] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות, מורכבות וניהול בקבוצות ספורט תחרותי, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: האם משטרה מורידה פשיעה?

האם באמת יכולה משטרה להוריד פשיעה? מאמר זה טוען כי המשטרה יכולה להשפיע על חריגות בגובה גלי העליה והירידה של הפשיעה, אך לא על הגל עצמו…

פנחס יחזקאלי: פרוצדורה במקום מהות – מחיר היעדרן של מטרות אסטרטגיות ב'צוק איתן'

מחיר היעדרן של מטרות אסטרטגיות במבצע 'צוק איתן'

פנחס יחזקאלי: הרהורים בדיעבד על חטיפת שלושת הנערים והשיחה למוקד 100

האם מישהו סבור שאחראית המוקד זיהתה חטיפה וברוע לב החליטה שלא להפעיל את המערכות? מישהו קיבל סמכות לקבל החלטה. מרגע שנותנים לו לקבל החלטה, חייבים לתת לו לו את הזכות לטעות!

פנחס יחזקאלי: הקשר שבין טרור ופשיעה

בבוא היום צומחת פעילות הטרור מתוך התשתית הפלילית. חוליות הגניבה הופכות, עד מהרה, לחוליות רצח; שעושות שימוש בנשק הרב שצברו, ושניסיונם בהתחמקות מפעילות המשטרה היה להם נכס בפעילות הטרור שלהם! חישבו על משפחות הפשע הערביות!

פנחס יחזקאלי: אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, לניקולס טאלב

שביר מוגדר כחוסר יכולת להתעורר ולהגיב לנוכח גורמי לחץ ונזק. מערכת שבירה נוטה לסבול מעייפות החומר ואף להישבר תחת לחץ. אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כשם שעצמות מתחזקות כאשר לוחצים עליהן, וכפי ששמועות מתפשטות דווקא כאשר מנסים לדכא אותן, ישנן תופעות רבות שלא רק עומדות היטב במצבים של לחץ, חוסר ודאות ואי-סדר, אלא אפילו מרוויחות מהם.

שביר הנו ההפך מ-אנטי שביר (Antifragile). כל דבר שאירועים אקראיים (או זעזועים מסוימים) יניבו לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא שביר; ולהפך (טאלב, 2014, ע' 27).

באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!

באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות!
אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.

פנחס יחזקאלי: יכולת קוגניטיבית מהי?

יכולת קוגניטיבית הן כל הפעילויות השכליות שלנו, מתבססות בעצם על מגוון של יכולות קוגניטיביות (Cognitive abilities); משמע, על מכלול היכולות השכליות של האדם. היכולת הקוגניטיבית משמשת אותנו בחיי היום יום. בלעדיה, איננו מסוגלים להתמצא בעולם שסביבנו, ולהמשיך להיות מי שאנחנו. ללא זיכרון אין זהות, ללא תפיסה אין תקשורת, וללא יכולת הסקת מסקנות אין אפשרות לקבל החלטות ולו הפעוטות ביותר…