גרשון הכהן: מדינת ריבונית או וועד קהילות?
על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן, מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן, מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?
בשנה ה 77 לעצמאותה, קשה למדינת ישראל לחגוג. זה לא רק מצוקת המלחמה שאינה מסתיימת, זו מצוקה קשה יותר הכרוכה באבדן דרך. חזון לאומי – שהייה פעם משותף לרבים הפך לשנוי במחלוקת. בתנאים אלה, קשה להנהיג מדינה, בוודאי במצבי חירום. כאשר אין למנהיג ברמה הלאומית התחלה של אמון כי טובת הממלכה בראש מעיניו, מצטמצמת יכולתו לקבל החלטות ריבוניות. בחולשה זו מכירים אויבי ישראל ומנצלים אותה במיטב תבונתם.
חזקה על רונן בר שהוא מדבר עברית צחה, ומכיר את המושג: 'חישוב מוטעה'. אבל בתצהירו לבג"ץ בעתירה על פיטוריו, הוא עשה שימוש במילה המפוצצת 'מיסקלקולציה'. מדוע? כאשר שקר נאמר באופן ישיר, קל יותר לחשוף אותו. כדי להתחמק מחשיפה, אנשים רבים "עוטפים" שקרים או מניפולציות בלשון גבוהה. זה נושא המאמר הנוכחי.
מאז הכתה תרבות ה- WOKE את שורשיה במדינות המערב, הפכה מערכת אכיפת החוק לכלי שליטה פוליטי, והאכיפה הבררנית לחלק בלתי נפרד מחיי האזרחים. אכיפה בררנית קיימת בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית וימי שלטון מפא"י, אבל בעידן התקשורת הפתוחה, הפכה לנחלת הכלל, עד כי חצי עם איבד אמון במערכת אכיפת החוק. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אכיפה בררנית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
הדבקה אסוציאטיבית (Associative Contamination או לפעמים Associative Linking) היא טכניקת שכנוע רגשית שבה יוצרים חיבור (אסוציאציה) בין שני מושגים, דמויות או תופעות — גם כאשר הקשר ביניהם רופף, מלאכותי או לא קיים כלל — במטרה להשפיע על תפיסת הציבור. ה- WOKE עושה שימוש רבה בכלי זה, לשם יצירת גשרים רגשיים בין תופעות שונות, גם כאשר הקשר ביניהן רופף או מלאכותי. זאת, במטרה לגרום לציבור לחבר מושגים, אנשים ודעות, עם מטען רגשי שלילי או חיובי, ללא דיון מעמיק.
אחת ההשוואות האהובות על המחאה, היא ההשוואה של בנימין נתניהו לניקולה צ'אושסקו השליט הכל יכול של רומניה הקומוניסטית, את שרה אשתו לאלנה צ'אושסקו – האישיות הפוליטית השנייה בחשיבותה ברומניה אז – ואת בנו של צ'אושסקו שהוכן לשמש כמחליפו של אביו בבוא היום, ליאיר נתניהו. כמה ההשוואה הזו נכונה בהקשרים שאליהם מכוונת המחאה? בכלום בעצם. ברוכים הבאים לאחת הטכניקות החשובות של ניהוג המונים: צריבת תודעה דרך הדבקה אסוציאטיבית.
הימור מדיניות הוא לקיחת הימור – מחושב או אימפולסיבי – ע"י מדינאי בתחומים של ביטחון לאומי. ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהימרו – לעיתים מתוך תעוזה, לעיתים מתוך ייאוש – ובנו אימפריות או הובילו לקריסתן. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הימורי מדיניות והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פתאום מבינים במחאה שמי שהכשיר שימוש בשב"כ למטרות פוליטיות, עלול לגלות בערבו של יום שהשב"כ 'יהפוך את קניו' לעברם. אז, למה הם לא מנצלים את כוחם להגיע להסכמות עם הימין? זו שנאת נתניהו, טמבל! מחאה שלמה משוכנעת שהוא הרוע בהתגלמותו, יותר מהחמאס. אז איך אפשר להגיע איתו עכשיו להסכמות?
"אדם מוזר הוא האויב שלך" – כתב ושר שלום חנוך – "בדיוק כמוך"… למרבה ההפתעה, גם אחרי ה- 7/10, גם אחרי שנשמעו דברי המזרחנים – על שנאת היהודים חסרת הפשרות הטבועה בקוראן ובחדית', ועל תרבות המזרח ומאפייניה – רבים כל כך עדיין מאמינים במשפט האווילי הזה, שהוא העוגן היחידי בעיניהם, לתקווה של חיים 'נורמאליים' במזרח התיכון. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.