האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יציבות ניהולית (Managerial stability) היא מצב שבו הארגון פועל לאורך זמן תחת אותם קברניטים ותחת תפיסה ניהולית מגובשת אחת, שמאפשרת תכנון אסטרטגי, ארוך טווח ויישומו. המושג ההופכי ל- יציבות ניהולית הוא חוסר יציבות ניהולית (Managerial instability): זהו מצב שבו חלק מקברניטי הארגון – או כולם – מתחלפים בפרקי זמן קצרים; והארגון נסחף לכאוס ניהולי…
זוהי הרצאה בשלושה חלקים על שיתוף פעולה לסוגיו (פעולות משותפות) בין מרכיביה של מערכת מורכבת. קבוצות יכולות להשיג מטרות, שיחידים לא מסוגלים להשיג לבדם; וארגון אחד לא יוכל להשיג את מה שיוכלו להשיג קבוצת ארגונים שונים, הפועלים יחד! תורת הניהול אפיינה איכויות שונות של "פעולות משותפות" במושגים נפרדים: שיתוף פעולה תוך תחרות; שיתוף פעולה / שילוביות; תיאום; וסנכרון…
המצב שבו מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד איראן, ראש אגף בניין הכוח ומנכ"ל משרד הביטחון – כולם אנשי חיל אוויר – הוא איך להגיד, מאוד לא בריא! בקבוצה הומוגנית ומגובשת, מוכרת התופעה של חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink): זו אחת התוצאות של לכידות חברתית מופרזת התוצאה היא קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity); משמע, הליכה בתלם, בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בקבוצה…
הפסיכולוג האמריקני, אברהם מאסלו, פיתח בשנות הארבעים של המאה העשרים, תיאוריה; שבה, לאדם יש מדרג של צרכים, המדורגים לפי סדר היררכי של התעוררות. השגת אחד מהם הוא תנאי לשאיפה לבא אחריו במדרג. קבוצות הצרכים שהציע מאסלו מקובלות כיום על רוב החוקרים ואנשי המעשה. מקובלת גם ההנחה, שלפיה חשיבות הצורך מצטמצמת ככל שהוא מסופק, וגוברת עוצמת המוטיבציה של צורך מסדר גבוה ממנו…
הפסיכולוג האמריקני, דויד מקלילנד אחראי לאחת התיאוריות החשובות העוסקות בצרכים [נגדיר 'צורך' ככל דבר שאדם זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית]. הוא הניח כי הפרט מפנים – בדרך של למידה – צרכים שמגדירה המסגרת התרבותית שבה הוא חי. הסביבה מעודדת למידה של צרכים…
מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up) הם שני מודלים חלופיים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשור. מודל מעלה-מטה מבטא סגירות ארגונית; מעורבות עובדים נמוכה; והיעדר היזון חוזר מהשטח להנהלה. לפניכם למטה, השתקפות של מודל מעלה מטה במפת הרשת של הארגון. מדובר בארגוון היררכי מאוד, שבו ששה מנהלים 'אינם משחררים', ומחזיקים במירב העוצמה בארגון, ושולטים על הידע שלו…
כדאי להזכיר לכולנו: ראשית, צה"ל יותר גדול מזהותו של קצין בכיר זה או אחר; וימשיך להתקיים ולתפקד בכבוד. שנית, קשה לראות כתבים צבאיים – שאמורים ל-כ-א-ו-ר-ה לסקר באובייקטיביות – שרואים את הבחישה בפוליטיקה הארגונית הפנימית הזו של קידומים ולובינג כחלק חשוב מעבודתם העיתונאית…
ישראל היא מעצמה אזורית, שיכולה בכוחה להשיג בהצלחה מטרות של שמאל; או של ימין. אבל מזה כמה עשורים, היא מתעקשת להשיג מטרות של מטומטמים!
אי שם, בימים שלפני הקורונה, תכננו לטוס לסופ"ש במדריד לקראת סוף מרץ. כמו רבים אחרים, המגיפה תפסה אותנו לא מוכנים וחסרי וודאות לגבי גורל כרטיסי הטיסה, ששולמו חצי שנה מראש. היינו חשדנים והופתענו לטובה… מטרת המאמר לשתף בחוויה אישית ולהציג כלים ועקרונות איך לשמור על מקצוענות ומצוינות בשירות גם בימים של בלבול וחוסר וודאות…
מה יקרה ביום לצד הקורונה, שהוא המצב אליו אנו נכנסים עכשיו ובו ניוותר עד למציאת החיסון? מה יקרה ביום מיד אחרי הקורונה, בחודשים אחרי שנמצא חיסון שיספק חסינות עדר לאוכלוסיה? מה יקרה בעשור שאחרי הקורונה, כשהשינויים שהצטברו בשני האופקים האחרים יתגבשו למציאות חדשה?
