האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
"מיקום, מיקום, מיקום…". מסתבר, ש"כלל הזהב" הזה של הנדל"ן, תקף גם לרשתות אנושיות: בנדל"ן, המיקום הפיזי של הבית או המשרד שלך חשוב – גיאוגרפיה ומרחק עושים את ההבדל. ברשתות אנושיות, מה שחשוב הוא המרחק החברתי שלך, אשר נקבע על ידי מיקומך ברשת הארגון ו/או ברשת החברתית. Valdis Krebs ממחיש זאת על מפת הרשת של חוקרי הקורונה…
הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, אם כן, היא לא גידול חברי הממשלה ל- 36 שרים, שהרי כבר בעת משבר הקורונה היה ברור כי ההחלטות התקבלו הרבה לפני ישיבות הממשלה, וכי קיים גוף שלטוני הקובע את המדיניות הרבה לפני שהשרים כלל מודעים לעניין או לצורך להחליט. הבעיה הגדולה הם מיהם חברי המטבחון, המקבלים את ההחלטות. אני חושש שיתברר כי מדובר בראש הממשלה, באשתו ובבנו…
'מודל שלושת הממדים' הוא תוצר של איסוף הסיבות לקיומה או היעדרה של מחויבות ארגונית (Organizational Commitment – OC), ואיגודם תחת שלושה ממדים, המתארים דרכים שונות לפיתוח מחויבות ארגונית של עובדים, בסדר יורד של עוצמה: מחויבות רגשית (רוצה): התקשרות רגשית לארגון; מחויבות מתמשכת (צריך): עלויות נתפסות המקושרות עם עזיבת הארגון; ו- מחויבות נורמטיבית-ערכית (חייב): הרגשת חובה להישאר בארגון…
רגש הוא סוג של כוח בעל יכולת להניע אדם ו/או לשתק אותו. הוא אחד הכלים שעימם אנו מקבלים החלטות. בקהילה המדעית אין קונצזוס, לגבי ההגדרה הנכונה לרגש. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרגש והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
קוד הנאמנות (Code of Loyalty), ביחד עם תרבות השקר הם שני המאפיינים הבולטים של תרבותם הארגונית של ארגונים ביורוקרטיים, בדגש על ארגונים צבאיים; ויש לו גם השפעה ישירה על תרבות השקר. משמעותו היא, שעל הכפיף/הפקוד להיות נאמן… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'קוד הנאמנות' והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הקשר שבין ציפיותיהם של אנשים מעצמם לבין ביצועיהם, היה ידוע מקדמת דנא, וניתן לאתר אותו גם לאתר כבר ספרות של יוון ושל הודו העתיקות… אבל מי שהעניק לתופעה הזו את שמה המדעי, היה רוברט קינג מרטון (2003-1910): אחד מהחוקרים הנודעים בסוציולוגיה באוניברסיטאות הארווארד וקולומביה. הוא זה שטבע את המושג נבואה שמגשימה את עצמה…
רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש – הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית – הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?
רזרבה קוגניטיבית או שארייתיות קוגניטיבית (Cognitive reserve) היא חוסנו של המוח מפני פגיעות מגוונות. זהו המאגר של הלמידה והיכולות שפיתח אדם במהלך חייו. תחום עיסוק זה זכה לפריחה רבה בעשור הראשון של המילניום. ככל שהרזרבה הקוגניטיבית גדולה יותר, כך תהיה התודעה של האדם חסינה מפני פגיעה, שעלולה להגיע כתוצאה מתאונה או כתוצאה מעליה בגיל…
366 מלים על סיסמה ריקה נוספת, המזיקה לתקשורת ראויה לשמה: 'לכל מטבע יש שני צדדים': אכן לכל מטבע יש שני צדדים, אבל הנמשל לא דומה למשל, כי בעולם המעשים, אליו ניגשים בפתיחות הנדרשת הזו – לפיה לכל דבר יש שני צדדים – המצב אחר בתכלית…
הנה דווח מהשטח שנשלח אלי על ידי מדריך אנונימי שמעביר הכשרות ובחנים לפלוגות ולגדודים: "יש יחידות שכיף לעבוד איתן" – הוא כותב – "אבל יש 'תרבות של חפיף' בחלק גדול מהיחידות!"…
