האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'תאי הד' קיימים גם בארגונים: הנה למשל, בתרשים הארגוני למטה, תא ההד הוא של קבוצת המנהלים הבכירה, שחלקה 'הוצנח' לארגון מבחוץ. הם חולקים את אותה השקפה שפתחו יחד בדינאמיקה שביניהם; ומנותקים מהבעיות האמתיות של הארגון… לעומתם, הקבוצה ה'צהובה' היא קבוצת מנהלי הביניים. הם צמחו מלמטה, מתחככים כל העת עם העובדים (צבועים בכחול); ומעורים בבעיות…
קיימים שני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הרדיקלי שאנו חווים בחברה: הראשון טוען שאנו לכודים בתוך 'בועות אפיסטמיות' (Epistemic bubbles); והשני, שאנחנו לכודים ב'תאי הד' (Echo Chambers). מאמר זה מוקדש לשני המושגים הללו; ולהבדלים ביניהם.
שני גורמים מרכזיים משקפים את יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי בהשגת מטרותיו: המבנה הארגוני ותהליכי העבודה. שניהם ניתנים להפשטה ולפישוט בעזרת רשתות מורכבות! בפרק זה נתמקד במיפוי המבנה הארגוני ובהצגתו כרשת…
מקרה הבוחן שלפניכם מבוסס על סיפור אמיתי, והוא מובא כחומר למידה לתוצאותיה של סגירות ניהולית והיעדר קישוריות…
קיימות שתי דרכים להצגה ויזואלית של מבנה הארגון: תרשים עץ להצגה פשטנית; ורשת להצגה מורכבת יותר. במאמר זה נציע לכם, לוותר על הדרך הקונבנציונלית להצגת ארגון ולאמץ את הרשת. מדוע?
ניתוח רשתות ארגוניות (ONA – Organization Network Analysis) הוא תחום שמסתובב פה כבר מעל לעשור, אבל קיבל פוש רציני לאחרונה כנראה בזכות המגמה ההיסטרית של Data-driven ארגוני או מה שנקרא היום "People Analytics" שמסייע למדוד הערכות ביצועים, מוטיבציה, חדשנות ארגונית, גיוון והכלה ועוד…
לכל תחום עיסוק המכבד את עצמו נדרשת ביקורת והיזון חוזר. בישראל יש רק נר ביקורתי אחד שדולק בחשיכה המקצועית הזו של מדעי הרשת: היועץ ארגוני ואסטרטגי, אלון שוורץ, איש חושב, שהסכים לשתף חלק מהביקורת המקצועית שלו גם באתר 'ייצור ידע'.
למרות שמערכות מורכבות מתוארות טוב יותר על ידי המטאפורה של הרשת, יש להכיר במגבלות של התפיסה וזאת כדי להשתמש בה באופן מדויק יותר בבואנו לתאר מציאות!
הצגה של רשת בצורה מעגלית, כשאנחנו מתמקדים ברוב ובמיעוט שבה עלול להטעות; כי כאשר אנו מסדרים את הרשת לפי ההיגיון הנובע ממנה – כשהצמתים מסודרים על פי הקשרים הישירים והעקיפים שלהם – אנו מגלים תמונה שונה לחלוטין…
כיצד מערימים עלינו ברשתות החברתיות; וגורמים לנו להאמין למשהו שאינו נכון? כיצד נוצרת ויראליות ברשת? הגורם לכך הוא אחת מהטיות התפיסה המרתקות שגורמות לנו הרשתות החברתיות. היא קרויה: "אשליית הרוב ברשתות החברתיות" (The Majority Illusion in Social Networks); ועלתה לתודעה הציבורית ב- 2015…
