האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
משעה שלא דיווח הרמטכ"ל מחויב להעיף אותו בבעיטה מתפקידו מיד. אבל, כיוון שהרמטכ"ל מכוון לפוליטיקה, אין סיכוי שזה יקרה. משעה שהרמטכ"ל לא מעיף את המזכיר הצבאי הסורר חובה על שר הביטחון, בני גנץ, לכפות זאת על הרמטכ"ל.
אבל כמו שזה נראה, די סביר שתא"ל בלוט יקבל אוגדה בסבב הבא ובעוד שני סבבים דרגת אלוף…
תבנית או דפוס חוזר (Pattern) היא מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות. בוקי נאה ממחיש לנו בעזרת סיפור משעשע איך מתקבעים דפוסים חוזרים…
שתי סוגיות חשובות – בוויכוח המקצועי עם אלון שוורץ בנושא החשיבה הרשתית – עלו, לטעמנו, במאמרו האחרון; ובשתיהן נתמקד במאמר התשובה שלנו: האחד, הוא החיבור למדעי החברה של תורת הרשתות ודיסציפלינות הניתוח הרשתי. השני הצורך בדינאמיות לצורך אבחון…
למאמר "איך לא ליפול ברשת" נכתבה תגובה באתר 'ייצור ידע' על ידי שניים ממובילי התחום בארץ: ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר- משיח. להלן המשך הדיאלוג…
'תאי הד' קיימים גם בארגונים: הנה למשל, בתרשים הארגוני למטה, תא ההד הוא של קבוצת המנהלים הבכירה, שחלקה 'הוצנח' לארגון מבחוץ. הם חולקים את אותה השקפה שפתחו יחד בדינאמיקה שביניהם; ומנותקים מהבעיות האמתיות של הארגון… לעומתם, הקבוצה ה'צהובה' היא קבוצת מנהלי הביניים. הם צמחו מלמטה, מתחככים כל העת עם העובדים (צבועים בכחול); ומעורים בבעיות…
קיימים שני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הרדיקלי שאנו חווים בחברה: הראשון טוען שאנו לכודים בתוך 'בועות אפיסטמיות' (Epistemic bubbles); והשני, שאנחנו לכודים ב'תאי הד' (Echo Chambers). מאמר זה מוקדש לשני המושגים הללו; ולהבדלים ביניהם.
שני גורמים מרכזיים משקפים את יכולתו של ארגון להיות אפקטיבי בהשגת מטרותיו: המבנה הארגוני ותהליכי העבודה. שניהם ניתנים להפשטה ולפישוט בעזרת רשתות מורכבות! בפרק זה נתמקד במיפוי המבנה הארגוני ובהצגתו כרשת…
מקרה הבוחן שלפניכם מבוסס על סיפור אמיתי, והוא מובא כחומר למידה לתוצאותיה של סגירות ניהולית והיעדר קישוריות…
קיימות שתי דרכים להצגה ויזואלית של מבנה הארגון: תרשים עץ להצגה פשטנית; ורשת להצגה מורכבת יותר. במאמר זה נציע לכם, לוותר על הדרך הקונבנציונלית להצגת ארגון ולאמץ את הרשת. מדוע?
ניתוח רשתות ארגוניות (ONA – Organization Network Analysis) הוא תחום שמסתובב פה כבר מעל לעשור, אבל קיבל פוש רציני לאחרונה כנראה בזכות המגמה ההיסטרית של Data-driven ארגוני או מה שנקרא היום "People Analytics" שמסייע למדוד הערכות ביצועים, מוטיבציה, חדשנות ארגונית, גיוון והכלה ועוד…
