אלון שוורץ: איך לא ליפול ברשת 2

[בתמונה: התפיסה העצית - שהחלה את דרכה האפיסטמולוגית לאחר המהפכה החקלאית - קבלה ביטוי גרפי בדיארגמת העץ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי terimakasih0 לאתר Pixabay]

[למאמר בבלוג של אלון שוורץ, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

אלון שוורץ הוא יועץ ארגוני ואסטרטגי, עובד כבר מעל 15 שנים בסביבות ארגוניות ובתפקידים בכירים (לשעבר מנכ"ל התאחדות המלאכה). הוא מתמחה במרחבים; ומספק לארגונים כלים ושיטות לייצור סביבות עבודה שיתאימו לפעילות הארגונית. סביבת עבודה צריכה לספק איכות חיים לעובדים, לייצר תקשורת ארגונית זורמת ויעילה, להיות סביבה המאפשרת למידה ושיתופי פעולה נכונים, ליצור חדשנות ארגונית ומעל לכל שורת רווח- פריון!

לבלוג של אלון שוורץ, לחצו כאן.

זהו השלישי בסדרת מאמרים זו:

*  *  *

למאמר איך לא ליפול ברשת נכתבה תגובה באתר ייצור ידע על ידי שניים ממובילי התחום בארץ ד"ר פינחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר- משיח. להלן המשך הדיאלוג... 

במאמרם בקשו ד"ר יחזקאלי ואינג' משיח (להלן הכותבים) להתמודד עם הביקורת שלי על החשיבה הרשתית.

לפני שאתייחס לתגובתם אבקש להבהיר, מאמרי הראשון לא העביר ביקורת על המתודה הרשתית אלא ניסה לתאר את גבולותיה של השיטה ולהציע דרכים שיאפשרו שיפור וקידום החקר הארגוני במתודה זו.

כדי לנסות ולהבהיר את הבעייתיות באופן השימוש ברשתות אני אבקש לקחת את הדיון למקום קצת אחר ולא לענות ישירות לטענות במאמר של הכותבים.

התפיסה העצית - שהחלה את דרכה האפיסטמולוגית לאחר המהפכה החקלאית - היטיבה לתאר את תפיסת המין והסוג האריסטוטלית. החלוקה של העולם והטבע למינים וסוגים, באופן דדוקטיבי, קבלה ביטוי גרפי בדיאגרמת העץ (ראו המחשה למטה).

[בתמונה: התפיסה העצית - שהחלה את דרכה האפיסטמולוגית לאחר המהפכה החקלאית - היטיבה לתאר את תפיסת המין והסוג האריסטוטלית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

במסגרתו, נושא כללי אחד מחולק למספר רב של פרטים, על בסיס ענפי העץ השונים, באופן היררכי. כך, נאספים יחד פריטים בעלי מכנה משותף ונוצרים "ענפי ידע" בנושאים שונים המיוצגים ברמת ענפים, תת ענפים ועלים. בסיס עץ הידע הוא "גזע" הנושאים המרכזיים, ה"ענפים" הם ייצוג שמות הפריטים השונים לפי סדר לוגי בתיקיות, ו"העלים", כלומר, סוף כל ענף הוא פריט/פריטי תוכן בסיסיים (בן יהודה, 2005)

הגישה הזו לייצוג ידע שלטה בכיפה שנים רבות ובתחומי דעת רבים היא עדיין שולטת. מדעי הרוח והחברה בנויים על תפיסה ממיינת של ידע וחלוקתו לתתי קבוצות.

[להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חשיבה רשתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'רשת', לחצו כאן]

[בתמונה: דיאגרמת עץ: נושא כללי אחד מחולק למספר רב של פרטים, על בסיס ענפי העץ השונים, באופן היררכי. כך, נאספים יחד פריטים בעלי מכנה משותף ונוצרים "ענפי ידע" בנושאים שונים המיוצגים ברמת ענפים, תת ענפים ועלים. בסיס עץ הידע הוא "גזע" הנושאים המרכזיים, ה"ענפים" הם ייצוג שמות הפריטים השונים לפי סדר לוגי בתיקיות, ו"העלים", כלומר, סוף כל ענף הוא פריט/פריטי תוכן בסיסיים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הבעיה העיקרית שנובעת מאופן חשיבה זה, היא חוסר התנועה שבמודל

כנראה שצורך להקפיא תנועה במועדה כחלק מהתפיסה החקלאית ואופן הייצוג העצי תפסו מעמד של כבוד בתוך האפיסטמולוגיה האנושית כשבמקביל תרבויות שלמות נבנו על בסיס תפיסה הירארכית אותה ניתן להביע ותאר טוב כל כך על ידי המודל.

המודל העצי מקפיא מצב נתון (לכן על פי רוב הוא מתייחס למצב רצוי ולא למצב המצוי) ואינו מאפשר תנועה רב מימדית בין הנקודות במרחב. ברור לחלוטין שמרגע שנקודה ח' נמצאת על ענף אחר מנקודה ד' אין ביניהן כל מגע או תקשורת. אבל גרוע מכך התנועה הלוגית של העץ מתקיימת באופן חד סטרי.

דמיינו לעצמכם את העץ הגנרי  של פירות ההדר - תחת הכותרת פרי הדר תמצאו : תפוז, אשכולית, קלמנטינה, אתרוג ופומלה. כולם יודעים שפומלה היא פרי הדר אבל פרי הדר אינו פומלה. מרגע שבוצעה החלוקה על בסיס ההיגיון המחלק כל רכיב מתוך החלוקה מאבד מייחודו ויכולת ההשפעה הפרטית שלו על טיב החלוקה. בארגונים בירוקרטיים יש להגיון הזה נראות גבוהה במסגרתו כל פרט במערכת מחובר למחלקה ספציפית והוא אינו רלוונטי לכשעצמו. הוא לא יכול להשפיע על המערכת כולה והוא בר החלפה באופן פשוט יחסית. אם תרצו התוספת של מנדרינה לעץ פרי ההדר לא באמת תשנה את המערכת וכך גם לא עם נגרע ממנה את האתרוג...

[להרחבת המושג: 'גנרי', לחצו כאן]

[בתמונה: התוספת של מנדרינה לעץ פרי ההדר לא באמת תשנה את המערכת וכך גם לא עם נגרע ממנה את האתרוג.... מקור התמונה: Photo by Quang Nguyen Vinh from Pexels]

המהפכה המדעית הביאה לשינוי התפיסה הזו: ככל שהתקדמה המהפכה נדרשה האנושות למציאת מודלים אחרים שיוכלו להביע ולתפוס את התנועה ולא את המנוחה. החפצים הדוממים הוחלפו במכונות ובתפיסה הנדסית של המציאות והמודל של מין וסוג הוחלף בחוק המדעי.

חוק זה מקבע הנחות יסוד אבל במסגרתן יודע להגיד ולחזות מה תהיה התנועה. כלומר מתאפשרת תנועה במסגרת ברורה של כללים ותפיסות (על כדור הארץ בהתקיים תנאים מסוימים כל חפץ ייפול לכיוון מרכז הכדור בתאוצה קבועה). עברנו מחוק דתי, או חוק מדינה לחוק מדעי. מחוק שעושה הכללה לחוק שמתמקד באירוע הפרטי. תורת הרשתות (Networks Theory) צמחה במקביל להתפתחויות המדעיות הללו וניתן למצוא ייצוגים רשתיים כבר מ- 1700 כשהמפורסם שבהם של לאונרד הולר 1736.

למרות השינוי, נדרשה האנושות להתפתחות הטכנולוגית של רשת האינטרנט כדי להפנים את התפיסה הרשתית ולתת לה ביטוי במחקר וככלי לניתוח המציאות האנושית. כשם שהמהפכה החקלאית אפשרה את הכתב כך המהפכה הרשתית בטכנולוגיה מאפשרת לבני האדם לתפוס את האורגן החברתי כרשת מסועפת של קשרים.

כדי שהתפיסה הרשתית תוכל להוות 'קפיצת מדרגה' מהותית, לאופן בו אנשים תופסים את עצמם וסביבתם נדרש להעביר את מדעי החברה (המקום בו שוכן הניתוח הרשתי הארגוני) מתפיסה של מין וסוג לתפיסה מדעית.

ראשית יש להבין את הנחות היסוד של הרשת בכל רגע נתון. הנתונים שנאספים והמקומות בהם בוחרים לחתוך את הרשת (לדוגמה) מהווים חלק מהנחות היסוד שישפיעו על הניתוח. כמו בכל ניתוח מדעי למרכיב הזמן של המדידה יש חשיבות וגם למרחב הפיזי והתודעתי (אנחנו עוסקים בבני אדם). אין להתייחס (לפחות אין להתייחס מבלי לציין זאת) לרשת חברית, רשת מקצועית, רשת מגדרית, רשת ידע ואו רשת אחרת כאילו היו אותן הרשת. לא ניתן להסיק על רשת אחת מתוך רעותה אלא על בסיס מתאם שאותו יש לתקף בכל פעם מחדש. וכן הלאה, כדי להפוך את התפיסה מתפיסה של סוג ומין יש להעביר את התפיסה הרשתית מתפיסה של מודל לתפיסה של חוק מדעי.

אבל, וזו אולי הנקודה החשובה ביותר שעומדת לפתחנו, המעבר של מדעי החברה ובכלל זה מדעי הארגון לתפיסה מדעית איחר במאות שנים אחרי התפיסה המדעית שהמשיכה והתפתחה. בעוד שהמדע מחפש כל העת את הגיון ההשתנות עצמו, חוק שיסביר את האופן שבו מתהווים השינויים במציאות. הגיעו במדעי החברה לנקודה בה מקפיאים מצב לצורך הניתוח שלו. בני אדם שלא כמו אבנים נוטים לנוע ולהשתנות. בני אדם לא משתנים רק לכשעצמם אלא הם נתונים לשינוי עקב הקונטקסט הסיטואציה. יחסי מרות בין פלוני לאלמוני יכולים להתקיים במרחב המפעל ויחסים הפוכים יכולים להתקיים ביניהם בסיטואציה אחרת. תוספת של אנשים לאירוע משנה את המאזן והאיזון החברתי כהרף עין ולא תמיד באותם האופנים. אנשים משתנים בציר הזמן ובמרחב הפעולה שלהם משתכללים או מתנוונים אבל כמעט לא נשארים במקום.

[להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן]

[בתמונה: הגיעו במדעי החברה לנקודה בה מקפיאים מצב לצורך הניתוח שלו. בני אדם שלא כמו אבנים נוטים לנוע ולהשתנות. מקור התמונה: Photo by Simon Matzinger from Pexels]

אמנם הורגלנו ואנחנו גם פועלים כחברה לקבע תפיסות וגישות. אנו עושים זאת כדי להתמודד עם השינוי במציאות. אבל, חרף העובדה שאנחנו מורגלים לסדר את המציאות כדי לפרש אותה אין בכך להעיד על קיומה של מציאות אובייקטיבית חסרת תנועה (גם לא בממלכת האדם). כדי שנוכל להשתמש במערכת הצירים הרשתית לתאר את המורכבות, עלינו להשכיל ולהכניס בה תנועה. יש לאפשר לה להראות את השינוי המתרחש בפועל.

ניתוח של השינוי הזה יוכל לגלות דפוסי התנהלות ולשקף באופן מדויק יותר את הפרקסיס ודרך המחשבה האנושית. הטכנולוגיה כבר מאפשרת מעקב יומיומי וללא מגע יד אדם אחר התהוות רשתית, ניתוח של המידע יוכל לאפשר את פריצות הדרך הנדרשות.

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *