תקציר - אם היינו צריכים הוכחה נוספת לכך - שאין לישראל מדיניות חוץ - בא ביקורו החפוז של שר הביטחון, בני גנץ, אצל הנשיא התורכי ארדואן, והמחיש זאת שוב. מה שר הביטחון של מדינת ישראל מחפש אצל ארדואן, חוץ מלנסות ולייצב קצת את מפלגתו המאבדת גובה ערב בחירות 2022; ולמה בעיתוי הכואב ביותר לבעלת בריתנו היוונית, כשארדואן מאיים לפלוש אליה?

דיס פונקציה היא זה מרכיב המשבש את המערכת; ושאינו תורם לה דבר. הנה, כך נראית ונשמעת דיס-פונקציה: קוראים לה כחול לבן. זו המפלגה שראשה בני גנץ אשר טען כי ישראל היא מבחינתו לפני הכל, קיצץ את המשך הסגר מ- 7 נקיים ומלאים והתעקש על חמישה בלבד...

משעה שלא דיווח הרמטכ"ל מחויב להעיף אותו בבעיטה מתפקידו מיד. אבל, כיוון שהרמטכ"ל מכוון לפוליטיקה, אין סיכוי שזה יקרה. משעה שהרמטכ"ל לא מעיף את המזכיר הצבאי הסורר חובה על שר הביטחון, בני גנץ, לכפות זאת על הרמטכ"ל. אבל כמו שזה נראה, די סביר שתא"ל בלוט יקבל אוגדה בסבב הבא ובעוד שני סבבים דרגת אלוף...

מאפייני הדיווח התקשורתיים של מערכת הבחירות בארהב אינם מותירים ספק לגבי מידת עניינה של התקשורת המסחרית בבחירות (גם) בישראל. תוסיפו לכך את העיסוק הבלתי פוסק בתעשיית הסקרים, עוד בטרם נולד גולם הבחירות, והספקות לגבי מידת העניין של גורמים אלה במערכת בחירות נוספת בישראל יתאדו לחלוטין...

בנימין נתניהו אוהב כשמשווים אותו לויסטון צ'רצ'יל; אבל, ההשוואה הבאה לא תנעם לו... אז נכון שזה לא אותו הדבר, אבל נתקע לי בראש, משום מה, סיפור הבחירות בבריטניה ב- 1945, וועידת פוטסדאם...

דונלד טראמפ שם את הרגל שלו באזור, והכניס את גנץ לבעיה!

הפלונטר קיים וידוע, ונראה כי אין מוצא אלא בחירות בפעם השלישית. העמדות ידועות: בנימין נתניהו מתחפר עם "הגוש" ובני גנץ עם "לא לראש ממשלה עם כתב אישום"; ונראה כי העמדות מנוגדות, אך האם אין מוצא? לו הייתי אני מגשר – הייתי בוחן אינטרסים, ולא רק עמדות...

האחריות של גנץ ונתניהו למצב האסטרטגי הנוכחי שישראל נמצאת בו כמעט זהה. בניגוד לטבע - שבו אפילו אמבות לומדות - כל הגוורדיה הזאת, משני צידי הקשת הפוליטית, לא הצליחה להבין שלא רק קטיושות לא מחלידות; גם איראנים לא סתם ככה נעלמים. מסוריה או ממקומות אחרים...

אם העיר אילת לא תכוסה בשלג טובעני, עוד בטרם יימוג הסתיו. מובטח כי לקחי המלחמות ובכלל זה לקחי הבריחה מלבנון, ושלשת "מבצעי התיקו" כנגד החמאס בעזה - יזכו עתה ל'קבורת חמור', ממש כמו קבורתם של לקחי "קדש" ו"ששת הימים"...

האזנתי להרצאה שנשא אל"מ נועם בן צבי (בסדנת "אלפרדו" בלוד), שלעת הנסיגה ה"כאילו מתוכננת" מלבנון, תפקד כמח"ט הגזרה המערבית ביק"ל. נסיגה שכידוע, הפכה כבר בתחילתה למנוסה מביישה, כזו ששחקה את רכיבי ההרתעה לאבק. מדבריו, באופן יוצא דופן, בלט פער אדיר בין ההלכה הכתובה (עקרונות המלחמה/תורת הקרב של צה"ל) לאופני הפקרתה...