האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ההתנפלות ההמונית על הנשיא ריבלין מלמדת עד כמה השיח הפוליטי בישראל רדוד, שטחי ומזכיר קטטה בין אוהדי שתי קבוצות כדור רגל. מהר מאוד התפלג הוויכוח על פי גושי ההצבעה הרגילים, כשהנשיא נתפס משום מה כיקיר השמאל, וכאובייקט ניגוח ברמות שונות מצד הימין. גם ראש הממשלה הואשם (כנראה בצדק) כרווה נחת מהמבוכה שאליה נקלע הנשיא.
כדאי שידעו אותם אנשים בעלי כוונות טובות – המתפעלים ממעשי ידיהם, ומתהדרים ביכולתם להבין את תרבותו של האחר בלי ללמוד אותה ובלי להבין את שפתו: רציתם לכבד את הצד השני אך גרמתם לו לבוז לכם, כיוון שבעיניו, אינכם מכבדים את עצמכם! ובאין כבוד, נותרו בעיני איש המזרח רק יחסי סוחט ונסחט, המאפיינים את היחסים הפלסטיניים-ישראליים מעל לשלושה עשורים!
מנקודת מבט תבונית נאורה, נוטים לזלזל בתהליכי קבלת החלטות של אנשים מאמינים. מיחסים להם ביטחון פטאלי בהבטחה אלוהית, שכביכול חוסכת מהם את הכורח לשקול לעומק את צעדיהם, לנוכח תנאי המציאות. בתוך כך מצביעים על דפוס חשיבה אמוני, כפוטנציאל סיכון. התנהלות דוד מול שאול, מלמדת עד כמה דעה זו רחוקה מהיגיון הסיפור התנכי…
רק מרגע שיוצאים ממרחב הנוחות המוכר ומוצאים ישועה במרחב הפתוח להתהוות, מגלים את היכולת להתנהל בתנועה המתמדת על סף הכאוס…
דוד בכישורי הסתגלותו, הצליח להתנהל בסביבה, הנראית לאיש המערב, שוחר היציבות, לכאוטית, עד כדי אבדן עשתונות… אנטומיה של גמישות אסטרטגית (אג'יליות)…
בתמצית תבונת ההישרדות, במיוחד בקיום במרחבי הספר, מגולם יסוד מכונן להצלחת מלכות דוד, בהכרה כי יסודה של האסטרטגיה מושתת על כישורי עורמה ותחבולה…
התעוזה לפעול במאבק מתמשך – למרות חוסר הסיכוי וההיגיון שהוביל אותה – היא בעיני תמצית הבשורה החשמונאית. היא מכוונת להבנת קווי היסוד להיגיון המעשי של מאבק מהפכני מתמשך…
בחודש ספטמבר 2013 הכריז נשיא סין סי ג'ינפינג על פרויקט דרך המשי של המאה ה- 21. הפרויקט השאפתני מתמקד בשיתוף פעולה וחיבוריות בין מדינות אירואסיה. מטרת היזמה הסינית היא לחבר את כלכלת המדינות השונות הנמצאות בנתיב ע"י בניית תשתית תחבורתית (יבשתית וימית), הגדלת הסחר והתיירות, כשמטרת העל הינה העצמת סין ומיקומה במרכז אירו אסיה…
מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.
[מקור התמונה] [ראו פרקים מקדימים בסוגיית הגרעין: אנרגיה גרעינית מהי? ו- איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?] ביקורם של שני מטוסי אף 14 איראנים בגולן הסורי, באישור הרוסים, היא הזדמנות נכונה, לטעמי, לרענן את הידע שלנו בסוגיה האיראנית לאור הסכם הגרעין, ולבחון, עד כמה הגדיל או הפחית את הסיכון האסטרטגי שבו מצויה מדינת ישראל. קוראים שימצאו את המושגים שבהם … להמשך קריאה
