אבי הראל: הרמב"ם, מצוות קידוש החודש ולימודי הליבה…

מצער לראות את גודל הפער, בין החשיבה ההלכתית/מדעית של גדולי ישראל בימי הביניים, לבין החשיבה ההלכתית הסקטוריאלית של המגזר החרדי בתקופתנו. לא מן הנמנע כי אם הרמב"ם היה חי כיום, הוא היה מטיל את כל כובד משקלו האישי בדבר החיוב ללמוד לימודי ליבה.

פנחס יחזקאלי: 'שוברים שתיקה', האם זו חתרנות?

בעניין פעילותה החתרנית של שוברים שתיקה, המהומה האחרונה עשתה לה טוב, כיוון שהסיטה אותה בחזרה, מחתרנות למחאה לגיטימית…

היועמ"ש והפוליטיקאים…

היועמש והפוליטיקאים

המאמר סוקר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה עם הפוליטיקאים הממנים אותו, על מנת להבין, מדוע עושה ראש הממשלה הכל, על מנת להבטיח לעצמו מינוי של יועץ משפטי לממשלה מקרב אנשיו.

היועץ המשפטי לממשלה מהווה רשות עצמאית-סטטוטורית וסמכויותיו מעוגנות בחוק. הוא אינו מקבל את סמכויותיו מהשר, כפי שהדבר קיים בקרב עובדי המדינה הבכירים במשרדי ממשלה אחרים. דומים לו רק עובדי ציבור בודדים, כמו הרמטכ"ל מול שר הביטחון והמפכ"ל מול השר לביטחון הפנים. המפכ"ל אף אינו מתמנה ישירות על-ידי שר המשפטים, אלא על-ידי הממשלה כולה (ראו בהמשך).

להמשך קריאה

אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …

פנחס יחזקאלי: 'על זאת', נתן אלתרמן וטוהר הנשק

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

משה ארנס: מבחן רעיון המדינה האחת הוא קיומו של חוק השבות

מה יהיה גודל האוכלוסייה הערבית – בפתרון של מדינה אחת בין הים לירדן – שלא יסכן את אופייה של המדינה היהודית? המבחן לדעתי הוא אם יהיה רוב בציבור ובכנסת, שלא יהיה מוכן לתמוך בחוק השבות או יבקש לבטלו. זה קו אדום שהייתי אומר, עד כאן ולא יותר!

גרשון הכהן: חייליי צה"ל ושבירת שתיקה

אנשי שוברים שתיקה מעלים, בו זמנית, שני דגלים: גם דגל המאבק בהמשך הכיבוש; וגם דגל המאבק לשימור תקינות אורח פעולתו של צה"ל. לגמרי לגיטימי!
אולם, בשעה שמזמינים פעיל שוברים שתיקה למפגש עם חיילי צה"ל, מותר וראוי לברר עם איזה דגל מבקשים ממנו להופיע… ברור כי הדגל האחד לגמרי פוליטי ושנוי במחלוקת, ואילו הדגל השני – כבעל אופי מקצועי ואתי – ראוי למקום של כבוד בכל תדריך לקראת פעילות ובכל תחקיר לאחריה. באשר לדגל השני, כולנו עם שוברים שתיקה.

אבי הראל: תוקפו של צום עשרה בטבת בימינו

עם חורבן הבית הראשון נקבעו ארבעה צומות: י"ז בתמוז, ט' באב, צום גדליה (ג' בתשרי), והרביעי – י' בטבת. צומות אלה מוזכרים בספר זכריה, כאשר העם שואל את הנביא בעת שיבת ציון: האם יש לצום את צום ט' באב, שהרי, הסיבה לצום זה בטלה… (ראה, ספר זכריה, פרק  ז', פסוק ג').

אבי הראל: מדוקטרינת מונרו לדוקטרינת אובמה

הרקע להיווצרות דוקטרינת מונרו היה הפוך מזה של דוקטרינת אובמה:
דוקטרינת אובמה התפתחה בעקבות ירידת עוצמתה של ארצות הברית: ההסתבכות באפגניסטן ובעיראק – שעלתה למשק האמריקני עשרות מיליארדים של דולרים, והייתה אחד הגורמים למשבר הכלכלי העמוק של הכלכלה האמריקנית;

לעומת זאת, דוקטרינת מונרו נבעה דווקא מרצונה של ארצות הברית כמעצמה אזורית להגדיל את עוצמתה, כיוון שבמהלך המאה ה-19 חלקים נרחבים ממנה עדיין היו בשליטת מעצמות אחרות, כגון אנגליה, ספרד וצרפת, והיא עדיין הייתה רחוקה ממעמד של גורם הדומיננטי ביבשת אמריקה, כמפורט:

גרשון הכהן: המרדף בצקלג, קבלת החלטות בעת משבר

בצקלג – יותר מאשר בכל אירוע הרואי לפני כן – דוד קבע את מקומו בנקודת החיבור בין העבר הבראשיתי, המבטיח לעם ישראל זכות אבות, לבין העתיד המכוון לגאולת הנצח.