האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
"על בונקרים מבוצרים / ועל אחינו הגברים / שנשארו שם בני עשרים / אל גבעת התחמושת…" (יורם טהר לב)… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ירושלים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
עם ישראל מתאבד, ואנחנו לא לבד! אנו מכירים את התופעה, לפיה מערכות מורכבות דוחפות, לעתים, את קיצן לאחור: כך בטבע וכך אצל בני אנוש, וכמו הבודדים כך גם קבוצות: להקות לווייתנים מתאבדים, להקות דולפינים מתאבדים, להקות של למינגים מתאבדים… וגם, קבוצות אנשים!
בחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה מדהימה: חמאס זועק מתחת לכל עץ רענן, שהוא מבקש הסדרה ארוכת טווח עם ישראל. משמע, קיומה של 'הודנה' ארוכת טווח, לעשרות שנים. הוא גם מבין, שאין ארוחות חינם ויש לכך מחירים. אבל, ישראל מסרבת; ולכן, 'זוכה' לביקורת שמתחזקת יותר ויותר אצל חלק מאנשי התקשורת הישראלית. האם היא פועלת נכון?
תביעות השתקה – המוכרות בספרות כ־Strategic Lawsuits Against Public Participation (SLAPP) – הן הליכים משפטיים, שמטרתם המרכזית אינה בהכרח זכייה מהותית, אלא יצירת אפקט מצנן (chilling effect) על שיח ציבורי. אף כי ישנם הקשרים שבהם השימוש בהן מזוהה עם מחנות פרוגרסיביים – במיוחד סביב סוגיות של זהות ופגיעה סימבולית, וסביב תרבות ההשתקה והביטול (Cancel Culture) – התמונה הכוללת מורכבת בהרבה.
אחת התוצאות שנלוו להחלטתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על פרישה מהסכם הגרעין, הייתה מיתוגו של בנימין נתניהו כגאון מדיני. אז ברשותכם כמה מילים….
בין החלטתו הדרמטית של הנשיא טראמפ לביטול הסכם הגרעין לבין תעוזת מדינת ישראל בעימות אקטיבי עם כוחות איראניים בסוריה, קיים מכנה משותף. שני המהלכים מבטאים תפנית מן הדרך שהתקבעה במדינות המערב בעשורים האחרונים, כבחירה, כמעט בכל מחיר, בשימור שגרת היציבות…
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצהיר לאורך הקמפיין לנשיאות, שאם היה הוא מנהל את המשא והמתן הגרעיני, הוא היה קם משולחן המו"מ הגרעיני. הצהרתו על יציאת ארצות הברית מההסכם היא, למעשה, קימה משולחן המו"מ במטרה להשיג עסקה טובה יותר.
זוכרים את הפנטזיות ערב ההתנתקות, שעם קצת עזרה בינלאומית ניתן להפוך את רצועת עזה להונג קונג? הנה המקור של הפנטזיה הזו, שאולי עוד יכולה לחזור ולהיות רלוונטית…
המלחמה שוב מעלה את מצב החקלאות לסדר היום הלאומי. מתי נבין שחקלאות הסְפַר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה? אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה מטרד. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)
האינטרס האיראני הוא להימנע מתגובה שתייצר הסלמה, שתעמיד את ההישגים שלהם בלבנון ובסוריה בסכנה. רוב המגבלות הקיימות מקומית אינן קיימות בזירה הבינלאומית וסביר להניח שהחבר קאסם סולימאני – מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן – עובד על תגובה…
