רועי צזנה: שחיתות שלטונית ומנהיגות אזרחית בהודו

[בתמונה: הקרבת ילד למולך. התמונה היא נחלת הכלל]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

[מאמר זה ראה, במקור, אור באנגלית, באתר QUORA]

רועי צזנה

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה   

*  *  *

מדוע הפך יו. סאגאיים (U. Sagayam), פקיד ממשל הודי לבעל חזון? משום שהוא קרא תגר על האל הכנעני מולך, והוא מנצח בקרב...

מולך ידוע בחיבתו לקרבנות ילדים, ומאמיניו נהגו להעלות עבורו את ילדיהם לעולה... בשנים האחרונות הוא זכה לתחייה מחודשת על ידי המשורר אלן גינסברג (Allen Ginsberg; ראו תמונה משמאל). גינסברג כתב שיר שבו ממלא מולך את התפקיד הראשי כאחראי לכל הצרות הפוקדות בימינו אלה, את האנושות...

[תמונתו של אלן גינסברג משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dijk, Hans van / Anefo קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0 nl]

הנה לכם קטע בשפת המקור (אנגלית):

Moloch! Solitude! Filth! Ugliness! Ashcans and unobtainable dollars! …

Old men weeping in the parks! …

Moloch the incomprehensible prison! Moloch the crossbone soulless jailhouse and Congress of sorrows! Moloch whose buildings are judgment! Moloch the vast stone of war! Moloch the stunned governments!”

גינסברג משתמש, כמובן, במולך כמשל למערכת החברתית שלנו: של חברה אנושית, המבוססת על תמריצים רציונליים משחיתים.

בעקבות גינסברג כתב גם המפיק והסופר, סקוט אלכסנדר (Scott Alexander), במאמר שפרסם ב- 30 ביולי 2014 בשם 'הרהורים על מולך' (MEDITATIONS ON MOLOCH), שבו הוא מקשה: "אם כולם שונאים את השיטה הנוכחית, כיצד היא שורדת? מה/מי גורם לה לשלוט בנו?" [1]

[בתמונה משמאל: סקוט אלכסנדר. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש ראוי]

הודו היא דוגמה מצוינת לשלטונו של המולך: מדינה הסובלת משחיתות שלטונית ש'עלתה על גדותיה'... בשנת 2014 היא נקלעה לשיאה של שערוריות שחיתות שאיימה על יציבותה.

העדר מנהיגות מצד השלטון - לאורך שנים - מנע הנהגת רפורמות מבניות שיעוררו צמיחה, יאפשרו יותר השקעות זרות ויעניקו יותר הזדמנויות ל"אאם אאדמי" - "האדם הפשוט" בשפה ההינדית. הצמיחה הכלכלית של הודו הידרדרה, האינפלציה השתוללה, והרופי המקומי צנח (רייך, 2014).

[לריכוז המאמרים, 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

מולך מייצג את המערכת האנושית הדפוקה בהודו: כזו, שבה כל אדם עובד באופן רציונלי לטובתו האישית, מבלי להתחשב בטובת הכלל. או ליתר דיוק, גם אם אנשים מבינים מהו הטוב המשותף ורוצים לפעול למענו, הם לא יכולים לעשות הרבה כי הם עדיין חייבים להרוויח כסף; וכדי להתקדם בעבודה, על מנת שיהיה להם די כדי להאכיל את משפחותיהם; גם אם המירוץ הזה אחר כסף ויוקרה מביא לסבל אולטימטיבי לחברה. 

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

העם ההודי הוא אחד העמים המושחתים ביותר בעולם, והוא היה כזה מאז ומתמיד [2]. מערכות מושחתות מבוססות על פקידי ממשל ועובדים מושחתים. לכל אחד מהם יש תמריץ לדרוש שוחד, כדי לעשות את עבודתו. המערכת בנויה על שוחד ככלי הכרחי להשלמת הכנסה. כיצד יוותר עובד, שמצוי במצוקה תקציבית, על מקור המזומנים הזה? הוא צריך להאכיל את המשפחה שלו, אחרי הכל...

[בתמונה משמאל: סקיצה של המולך. התמונה היא נחלת הכלל]

וכך, המולך ההודי, משמע, מערכת התמריצים שמכתיבה את התנהגות הפרטים, מביא לתוצאה קטסטרופלית. כולם פועלים על פי האינטרס האישי שלהם, השחיתות משבשת את גלגלי הכלכלה, ומונעת מהאומה למצות את הפוטנציאל האמתי הטמון בה [3]. 

לאף אחד אין את התמריץ לעצור את השחיתות - אפילו לאותם פקידים שמופקדים בדיוק על המשימה הזו, כיוון שחייהם יסתבכו. הם יהיו נתונים לאיומים, חלונות בתיהם ינופצו על ידי ההמון, ומכוניותיהם תהרסנה. כדי לעשות זאת צריך להיות חזק. להאמין ביכולתך לשנות את המערכת, להראות שיש דרך אחרת, טובה יותר, ולאכוף נורמות חדשות המשרתות את החברה. 

ואיך נקשר יו. סאגאיים למולך?

זה בדיוק מה שיו. סאגאיים עשה ב- 27 השנים האחרונות. הוא נלחם בפקידים מושחתים בכל מקום שבו הוצב כעובד ציבור בהודו. הוא ליקט ראיות על העדפת עשירים, ודיווח על כך. הוא חשף שערוריות שעלו לקופת המדינה מיליארדי דולרים [4]. כתוצאה מכך סומן כמטרד. הוא הועבר פעם אחר פעם, ממחוז אחד למשנהו. במהלך 27 השנים הראשונות של הקריירה שלו, הועבר סאגאיים לא פחות מ- 25 פעמים!

אבל עתה הוא מנצח!

כשניסו להקריבו למולך הוא זינק אל תוך בטנו והמשיך להילחם מבפנים... הוא לימד את האנשים שניתן, ונכון, להתנגד לשוחד, ובכך הפך לגיבור ההמונים, ולהשראה לפקידי ממשל הודים רבים, אשר היססו קודם לכן ללכת בעקבותיו. ההכרה הלאומית והבינלאומית שסאגאיים הרוויח, עוררה השראה בקרב רבים אחרים ללכת בעקבותיו [5]. וכך, לאט לאט, שנה אחר שנה, המולך של הודו משנה את טבעו.

זה לא תהליך קצר ולא פשוט. לא ניתן להתריס מול אל כנעני בפניו ולצפות להצליח מיד. אבל זה קורה. המנהיגות והחזון של סאגאיים מנצחים את המולך.

*  *  *

נ"ב: אם אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים לדעת יותר על מולך ועל בעיות השחיתות שהוא מסמל, מומלץ לכם לקרוא את המאמר המקורי של סקוט אלכסנדר על מולך. 

מומלץ גם ספרו האחרון של אליעזר יודקובסקי - "שיווי משקל לא מתאים: איפה ואיך תרבויות נתקעו" (Inadequate Equilibria: Where and How Civilizations Get Stuck) (ראו תמונת כריכה משמאל).

[לפוסט המקורי של סקוט אלכסנדר, לחצו כאן]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “רועי צזנה: שחיתות שלטונית ומנהיגות אזרחית בהודו

  1. ניתוח שטחי של הסבר התרבות ההודית בנושא זה..(תקצר היריעה כאן),
    ההיקשר למולך לא רלוונטי, אפשר לחבר אותו לכול נושא..
    ישראל מושחתת באותה מידה, ההבדל הוא בהיקפי השחיתות ומידת הלגיטימציה החברתית והסובלנות לשחיתות
    ראה פועלו של אנה הזארה ההודי בתחום

  2. Pingback: על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.