פנחס יחזקאלי: כדאי להרגיע עם שביעות הרצון העצמית

[בכרזה: “טיפשות: לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות בכל פעם.”... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי bernswaelz לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

מלהיבה ככל שתהיה הטכנולוגיה המשוכללת והשימושים הטקטיים שלה, הדפוס החוזר של התנהגות מערכת הביטחון באירוע מלמדת שוב, שמצוינות תפעולית טקטית היא לעיתים המכשול הגדול ביותר של אומה בהשגת המטרות הלאומיות שלה. כי מרוב שביעות רצון טקטית, שכחנו את האסטרטגיה: במה קידם המבצע הזה את האינטרסים הלאומיים שלנו?

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

קצת מדכא לשמוע את ערוצי התקשורת הממוסדים בימים אלה: הדוברים נשפכים מהתמוגגות עצמית על המצוינות התפעולית הטקטית שמגלים כוחות הביטחון בעזה; ומדחיקים את העובדה ששום דבר לא השתנה. שכמה אלפי חמושים - שמנהיגותם חוסלה - מחזיקים את ישראל כבת ערובה כבר שבוע, ועוד היד נטויה.

איש לא מזהה את הדפוס החוזר (Pattern)... שהמבצע הזה אינו שונה מקודמיו: בנקודת הפתיחה יכול צד אחד לצבור נקודות יתרון, אבל מהר מאוד מתדרדר העימות למלחמת התשה, שבה משלמים מחיר בתשתיות, במשאבים ובחיי אדם; וכולם מקשקשים על הרתעה, כי לשום צד אין יכולת להשיג הכרעה...

למצב הזה יש שם בתורת הביטחון הלאומי: שוויון אסטרטגי.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'המענה לטרור אינו יכול להיות טכני בלבד!', לחצו כאן] [להרחבת המושג: תבנית / דפוס חוזר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

[בכרזה: המענה לטרור אינו יכול להיות טכני בלבד! הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: המענה לטרור אינו יכול להיות טכני בלבד! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע]

גם ההתנהגות הישראלית אינה משתנה: להג בלתי פוסק של "מומחים" בתקשורת שמספרים לצד השני שכל מה שאנחנו רוצים זה להפסיק, ולקבל קצת שקט, שאנחנו פוחדים שחמאס יכנס למערכה; שאנחנו רועדים מפחד ההתפרעויות בהר הבית, ומגלישת האירועים לערים המעורבות. תארו לעצמכם איך היינו חוגגים, אם הג'יהאד האסלאמי היה מדבר כך.

אז מה לדעתכם הצד השני חושב על זה? זה מעודד אותו לעצור או להמשיך?

וכדי שתבינו שמדובר בדפוס - שחוזר על עצמו שוב, ושוב, ושוב... - כדאי לזכור באיזה פאתוס דיברו קברניטי הביטחון, רק לפני שנה, אחרי שומר החומות: אז אם האלוף חליבה טען (ראו צילום הכתבה למטה) כי "חמאס רוצה הפסקת אש מהיום הראשון", ו-"שקט של 5 שנים לאחר המבצע תיחשב להצלחה",

מה זה אומר שהמבצע הבא פרץ אחרי שנה? מי ניצח? מי נכשל?

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

ישי טולדנו ב'בחזית': "שקט של 5 שנים לאחר המבצע תיחשב להצלחה" האלוף אהרון חליוה: "חמאס רוצה הפסקת אש מהיום הראשון. הארגון החשיב לעצמו את הירי לירושלים כהישג תודעתי, ואחרי 48 שעות הוא הבין את המחיר"

[לכתבה המלאה של ישי טולדנו ב'בחזית', לחצו כאן]

הדפוס החוזר...

מלהיבה ככל שתהיה הטכנולוגיה המשוכללת והשימושים הטקטיים שלה, הדפוס החוזר של התנהגות מערכת הביטחון באירוע מלמדת שוב, שמצוינות תפעולית טקטית היא לעיתים המכשול הגדול ביותר של אומה בהשגת המטרות הלאומיות שלה. כי מרוב שביעות רצון טקטית, שכחנו את האסטרטגיה:

במה קידם המבצע הזה את האינטרסים הלאומיים שלנו?

 [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרות לאומיות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע 'עלות השחר', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *