מורכבות בביטחון לאומי

כאשר קבוצה תופסת את אובדן כוחה כהיסטורי – דווקא כשהסיכון לקריסה גדל – גדלה במקביל הנכונות לבצע מהלכים שמעצימים אותו, ו'שבירת כלים' הופכת לאסטרטגיה: ההסלמה מייצרת עומס מערכתי, מסיטה את היריב לכיבוי שריפות, ולעיתים – אם מצליחים לשרוד די זמן – מתהווה 'סדר חדש' מתוך הכאוס, שבו 'נפתחות' גם הזדמנויות חדשות, במקביל לאיומים, שניתן אולי לנצלן, כדי לשרוד.

אחרי כל אשר עוללה לנו מערכת האכיפה מאז תחילת המלחמה, נותר רק לשאול: "אתם של ישראל"?

בזמן שקפלן רואים את המלחמה דרך פריזמה של סקרי מנדטים, ההיסטוריה רואה את בנימין נתניהו מעצב מזרח תיכון חדש בו ישראל היא מעצמה מדינית, כלכלית וביטחונית.

למרות שיתוף הפעולה התקדימי, ההבדל בין וושינגטון לירושלים אינו רק בגאוגרפיה, ובהיקף העוצמה הצבאית העומדת לרשות כל אחד מהצבאות, אלא ביסוד האבחון של המצב האסטרטגי. עם ישראל והנהגתו נתונים בימים אלה בשעת מבחן היסטורית ונדרשים לאמונה ועמידה איתנה.

ביקורו של ראש ממשלת הודו בירושלים השתלב היטב בהקשר  האזורי המתוח, הנתון בהמתנה למהלכי ארה"ב מול איראן. במערבולת האזורית שהתהוותה בשנה האחרונה, במיוחד לאחר התקיפה הישראלית והאמריקאית באיראן, האזור הולך ומתארגן בבריתות חדשות…

בזמן שישראל מבצרת את מעמדה כמעצמה אזורית, "אליטת ההון" שלנו ממשיכה את מלחמתה בפרויקט הציוני, ושוגה, שוב ושוב ושוב…