אמונה

מפחיד. דויד נאחז באמונתו בה' כמזור לכך, שהוא מבין שמבוקשו הנסתר ממנו ניתן לו – מות בנו בקרב, שלא לומר רצח בנו בידי אביו…

בפרשת כי תבוא בתחילתה, מוזכרת מצוות הבאת ומקרא ביכורים. מצווה זו כבר נזכרת בספר שמות ובספר ויקרא, ונזכרת שוב בספר דברים ללא המונח ביכורים. במקומו מופיע המונח ראשית. אולם למרות שיש כאן חזרה על דבר שנאמר כבר, יש הבדלים מהותיים בין המקור בספר ויקרא לבין המקור בפרשתנו. שני ההבדלים החשובים הם – פירוט וקורבנות…

מה שמעניין כאן זו הסיבה, שנותן הכותב לחילוץ המבוקש מה': ו כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּשְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃ כלומר – אם אמות – מי יתפלל אליך ה'? מי יזכור אותך? הרי אם אני מת אני לא יכול לתת לך כבוד. נראה כאילו הכותב מתנה את כבוד ה' בקיום אנשים שיתנו לה' כבוד…

הבוקר הוא זמן מיוחד כשמדברים על אמונה. כך למשל, בעת בניית המשכן, אנשים כל כך היו מסורים לעניין בנייתו, שהביאו תרומתם עוד בטרם עלה השחר (בבוקר בבוקר), כמתן בסתר (כשלא רואים), שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של נתינה…

בפרשת כי תצא מוזכר דינו של בן סורר ומורה. החוק האמור בא לצמצם את סמכויות האב בביתו, היות והמקרא הפקיע מידו את עונשו של בן שכזה, והעבירו לסמכות בית הדין. בנוסף, המקרא השווה במקרה זה את האם לאב, כלומר, ללא הסכמת או תלונת האם דין בן סורר ומורה לא יכול להתקיים…

זהו. מזמור קצר שקיבל המנצח על התזמורת עבור דויד המלך. מזמור שיכול לשרת כל אדם בעולם, ששמח בחלקו, יכול לשמוח בהצלחות של אויביו, ונותן את מבטחו בהיותו אדם טוב. נאיביות מופלאה או כוח עצום… כל אחד ישפוט לעצמו!

מה שגלום במונח ״התנחלות״. כמו במונח ״העפלה״ – שמסמן פעולה עוצמתית פי כמה מ״עליה״ ובטח עוצמתית יותר מסתם ״הגירה״ – זו פעולה עם מומנטום אקטיבי של תודעת מאבק לאין קץ; ואין להתפלא שגם קיבוץ דן של השומר הצעיר מציין שלושים שנות עליה לקרקע בכותרת: ״שלושים שנה להתנחלות״…

פרשת שופטים מתייחסת לחוקי המלחמה וקובעת כי ניתן לשחרר חלק מהמגויסים בגלל סיבות שונות. ברם סיבות אלה כדוגמת נשיאת אישה, בניית בית ועוד, קיימים רק בזמן של מלחמת הרשות. לעומת זאת במלחמת מצווה, על כולם לשאת בנטל כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה…

איזה ביטחון עצמי. איזו יוהרה. כשמלך מרגיש כה חזק, אין פלא שהוא ירשה לעצמו לקחת את בת-שבע לערב תענוגות בארמון ולשלוח את בעלה אוריה למות בקרב. בתוך מזמור תהילה ליהוה חבוי אדם חסר מעצורים. אדם שחושב שיהוה לא רק ילד אותו, אלא גם העביר אליו את כוחותיו…

תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים. במסורת היהודית מיוחס הספר בעיקרו לדוד המלך ולאישים נוספים, אולם מספר מזמורים מתוארכים בחקר המקרא לתקופת חורבן בית ראשון ולימי בית שני… ריכזנו עבורכם את מאמריהם של אלוף משנה במיל' עופר בורין והאלוף במיל' גרשון הכהן על פרקי הספר… קריאה נעימה!