דויד

מול כל הטענות על ברית היסטורית, זכויות היסטוריות, עם סגולה, כולה שלנו ושאר מיני טענות, חשוב שנזכור שהכול תלוי בנו, ואלוהים "שלנו" אינו בכיס של אף אחד, גם לא בכיסו של דויד…

לו היה דויד באמת נאמן, היה מוכיח את שאול ב 4 עיניים. ייתכן ואז התוצאה הייתה שהם היו חוזרים יחדיו למחנה ומנהלים חפיפה מסודרת לתפקיד. אבל זה לא קרה, כל אחד הלך לדרכו, והברית שנאמרה מול עדים רבים, לא שווה הייתה יותר מקליפת השום. מסתבר שלפני הסכמים, הבנות ובריתות, צריך שיהיה כבוד הדדי!

החטא גדול. גדול ממנו חטא החרטה החלקית. וגדול ממנו – חטא היוהרה משל היה דויד עם ישראל כולו!

מפחיד. דויד נאחז באמונתו בה' כמזור לכך, שהוא מבין שמבוקשו הנסתר ממנו ניתן לו – מות בנו בקרב, שלא לומר רצח בנו בידי אביו…

מה חשבת דויד? אם טוב מותך ממות בינך, מדוע ברחת? מדוע בקשת מותו?