האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אחת לשבע שנים, במוצאי שנת השמיטה בחג הסוכות, נערך מעמד הקהל, בו קראו בפני הנאספים קטעים מהתורה. למרות שבמקרא לא נאמר מי הוא הקורא, הרי שלפי פרשנות חז"ל מדובר במלך, או הכוהן הגדול לפי עדותו של יוסף בן מתתיהו. למעמד הקהל הגיעו אנשים נשים וטף, ויש בו סממן מובהק של חידוש ברית סיני…
פרק קב בתהילים עוסק בתפילת העני לאלוהיו; והוא לטעמי אחד הפרקים היפים והמרגשם בספר זה. לכן גם הולחן ובוצע באין סוף פיוטים ולחנים… אבל מאז ספטמבר 2005, התפילה הזו נקשרת, יותר מכל, לשירת הנערות בגוש קטיף, רגע לפני הטרגדיה האישית והרוחנית הקשה של ציבור שלם, שאת פירותיה הבאושים אנחנו אוכלים היום…
האם זה מה שנותן כוח לה' – תלות האדם בו? בסדרה סרטי המטריקס אנחנו מגלים את תינוקות האדם המהווים סוללות עבור מכונת המטריקס האימתנית. האם אנחנו סוללה של ה'? האם בשביל זה ה' יצר אותנו? ה מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָדָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ…
מפחיד. דויד נאחז באמונתו בה' כמזור לכך, שהוא מבין שמבוקשו הנסתר ממנו ניתן לו – מות בנו בקרב, שלא לומר רצח בנו בידי אביו…
בפרשת כי תבוא בתחילתה, מוזכרת מצוות הבאת ומקרא ביכורים. מצווה זו כבר נזכרת בספר שמות ובספר ויקרא, ונזכרת שוב בספר דברים ללא המונח ביכורים. במקומו מופיע המונח ראשית. אולם למרות שיש כאן חזרה על דבר שנאמר כבר, יש הבדלים מהותיים בין המקור בספר ויקרא לבין המקור בפרשתנו. שני ההבדלים החשובים הם – פירוט וקורבנות…
מה שמעניין כאן זו הסיבה, שנותן הכותב לחילוץ המבוקש מה': ו כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּשְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃ כלומר – אם אמות – מי יתפלל אליך ה'? מי יזכור אותך? הרי אם אני מת אני לא יכול לתת לך כבוד. נראה כאילו הכותב מתנה את כבוד ה' בקיום אנשים שיתנו לה' כבוד…
הבוקר הוא זמן מיוחד כשמדברים על אמונה. כך למשל, בעת בניית המשכן, אנשים כל כך היו מסורים לעניין בנייתו, שהביאו תרומתם עוד בטרם עלה השחר (בבוקר בבוקר), כמתן בסתר (כשלא רואים), שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של נתינה…
בפרשת כי תצא מוזכר דינו של בן סורר ומורה. החוק האמור בא לצמצם את סמכויות האב בביתו, היות והמקרא הפקיע מידו את עונשו של בן שכזה, והעבירו לסמכות בית הדין. בנוסף, המקרא השווה במקרה זה את האם לאב, כלומר, ללא הסכמת או תלונת האם דין בן סורר ומורה לא יכול להתקיים…
זהו. מזמור קצר שקיבל המנצח על התזמורת עבור דויד המלך. מזמור שיכול לשרת כל אדם בעולם, ששמח בחלקו, יכול לשמוח בהצלחות של אויביו, ונותן את מבטחו בהיותו אדם טוב. נאיביות מופלאה או כוח עצום… כל אחד ישפוט לעצמו!
מה שגלום במונח ״התנחלות״. כמו במונח ״העפלה״ – שמסמן פעולה עוצמתית פי כמה מ״עליה״ ובטח עוצמתית יותר מסתם ״הגירה״ – זו פעולה עם מומנטום אקטיבי של תודעת מאבק לאין קץ; ואין להתפלא שגם קיבוץ דן של השומר הצעיר מציין שלושים שנות עליה לקרקע בכותרת: ״שלושים שנה להתנחלות״…
