אמונה

מסתבר שהמלך שחשבנו אותו לטיפש, אינו כזה טיפש… הוא כנראה הכיר היטב את הסחורה האנושית בחצרו, ושאל את המן את השאלה באופן אנונימי, כדי לקבל תשובה אמיתית, ללא משוא פנים. והמן נופל בפח…

הינה לפנינו פרק על אישה, נערה יפת מראה העושה מה שאומרים לה, שלפתע, בשעת משבר, הופכת ממש ל'בחורילה'…

 אז מה היה לנו כאן: מרדכי גאוותן ללא סיבה; המן רשע וגאוותן גם הוא; קרב ענקים בין בית שאול לעמלק; ועונש קולקטיבי בלתי מוצדק בעליל…
מלך מטורלל חסר כל אחריות מינימלית.
ואזרחים העומדים מהצד. אולי לא מסכימים, אבל שותקים ונבוכים.

בפרשת תצווה מובא קידושם של הכוהנים בין השאר על ידי משיחתם בשמן המשחה. משיחה זו הפכה אותם למקודשים ואפשרה להם להתחיל לעסוק בריטואלים הפולחניים במשכן. היו חוקרים שטענו כי עניין משיחת הכוהנים הינו עניין מאוחר והוא חידוש של תקופת הבית השני. טענה זו ככול הנראה אין לה על מה לסמוך כפי שהוכיח יחזקאל קויפמן…

 פרק שכל כולו בנייה של אוסף פרטים המלמדים אותנו על איזו תוכנית אלוהית מתוחכמת שבה כל פרט על לוח המציאות פועל לפי איזו תוכנית מופלאה של אלוהים (שבאופן מתוחכם כלל לא מוזכר באופן מפורש במגילה), שמטרתה להציל את עם ישראל מהשמדה בגלות, באמצעות מרדכי ואסתר שכאילו במקרה היו במקום הנכון ברגע הנדרש…

פעמים רבות התפרצה אלימות נגד היהודים בעולם מתוך איזו מצוקה כלכלית או אחרת במדינה בה הם חיו. במקרה של ממלכת פרס ומדי, לא הייתה כל מצוקה כלכלית. הממלכה פורחת, עורכת משתאות אינסוף ונראה, שהכול מתנהל על מי מנוחות ואלכוהול…

הצגנו מספר השערות מחקריות אודות הקשר בין חג הפורים לסיפור מגילת אסתר, אולם השערות אלו לא מחזיקות מים. סיפור המגילה כורך כאמור את חג הפורים עם הצלת היהודים מפני השמדה כללית. ולמרות שאין לנו מידע על רדיפת יהודים בשושן הבירה בימי מלכות פרס, ידוע לנו שבתקופת הממלכה הפרסית, נרדפו היהודים בעיר יב במצרים, שבמהלכם הרסו כוהני האל המצרי חנום, שמקדש לכבודו היה קיים בעיר יב, את המקדש היהודי בעיר.

הלקח עבורנו מחטא בת שבע הוא, שאותן תכונות מוקצנות שגרמו לו לדוד לחטוא, היו גם אלה שגרמו לו להיות גיבור מלחמה ונשוא הערצה לרבים. זה צורם אבל לא סותר. בעולם מורכב אין טוב מוחלט ורע מוחלט. הטוב והרע הם שלם אחד, והכל בהקשר!

מדוע נאמר משכן ולא נאמר מקדש? על כך מסביר האבן עזרא (מפרש שחי בספרד בתקופת תור הזהב) שבמשכן שוכנת השכינה שהיא קדושה ומקדש זה מלשון קדוש. תשובה נוספת, במהות, משכן ומקדש חד הם. ההבדל ביניהם הוא, שמשכן הוא דבר ארעי ומקדש זה בית הקבע.

במזמור הזה, שאול מוצג כמלך בובה. דויד לא מוכיח אותו על כך שציווה לרצוח את כוהני נוב מבלי שבדק לעומק את הדברים…