אבי הראל: הראני נא את כבודך

הרמב"ם הושפע מתורת השלילה של חכמי האסלם, בהקשר להגדרת האל, והיה מודע גם לשיטותיהם של קודמיו היהודים, אולם הוא הציג דרך עקבית ושיטתית עמוקה וחריפה יותר מכל ההוגים שקדמו לו בימי הביניים. לפי הרמב"ם, היתרון בהשגה של האל על דרך השלילה גדול על כל דרך השגה אחרת…

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ט – מתנות לאביונים

בתום כל ההרג, גם אם הוא היה לצורך הגנה עצמית, מוטב היה ליהודים שהיו חוסכים את חגיגות הניצחון. משהו בכל הסיפור הזה של החגיגות הופך את כל העניין לבלתי אנושי…

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ח – מתחפשים ליהודים ולדמוקרטים

המן השתמש בטבעת לפקודה מופרעת לחלוטין. באים אסתר ומרדכי ומשתמשים בטבעת לפקודה שלא מבטלת את הפקודה המופרעת אלא מעמידה מולה פקודה חזקה יותר. שמחים? איזו הצלה מתוחכמת. והיהודים צוהלים והעמים האחרים, מרוב פחד, מתיהדים. לא באמת הופכים ליהודים, אלא עושים עצמם כיהודים. מתחפשים…

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ז – שאלה ובקשה

למעשה המלך מציע לאסתר שתי משאלות: אחת – שאלתך, והשנייה – בקשתך. השאלה תענה במלואה ואילו הבקשה מוגבלת ל"עד חצי המלכות". אסתר הגיעה מוכנה ונותנת תשובה מדויקת לשתי המשאלות שניתנו לה. לשאלה היא מבקשת את נפשה. ואילו לבקשה היא מבקשת הצלה לעם שלה.

קובי ביטר: מהיכן יודעים שמידע הוא כוח?

‏הפעם בפרשה: מהיכן לומדים שיש לצלצל בדלת לפני שנכנסים לבית? מהיכן יודעים שמידע הוא כוח? סודם של הכוהנים; ועוד.

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ו – לא תכיר פנים

מסתבר שהמלך שחשבנו אותו לטיפש, אינו כזה טיפש… הוא כנראה הכיר היטב את הסחורה האנושית בחצרו, ושאל את המן את השאלה באופן אנונימי, כדי לקבל תשובה אמיתית, ללא משוא פנים. והמן נופל בפח…

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ג – והעיר שושן נבוכה

 אז מה היה לנו כאן: מרדכי גאוותן ללא סיבה; המן רשע וגאוותן גם הוא; קרב ענקים בין בית שאול לעמלק; ועונש קולקטיבי בלתי מוצדק בעליל…
מלך מטורלל חסר כל אחריות מינימלית.
ואזרחים העומדים מהצד. אולי לא מסכימים, אבל שותקים ונבוכים.