אמונה

מעשה המשכן בכללותו, היווה גורם מייצב הכרחי בכאוס שגרם חטא העגל, ולאחר מכן הפך להיות חומה בצורה שתפקידה להבטיח, כי חטא וכאוס בקנה מידה שכזה לא ישנו פעם נוספת.

כאורדר (Chaorder) הוא חזרה מן הכאוס אל הסדר. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה, הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה. עשרת הדברות הם אולי הכאורדר הראשון, המייצר 'סולם' לעליה מן הכאוס אל סדר מסוג חדש

אם משהו השתבש, אם אירוע יצא משליטה, אפשר להשתלב בהתרחשות באורח מסתגל כמו בגלישת גלים, לגלוש על גלי השיבוש, למצוא דרך אקטיבית להפוך את השיבוש להזדמנות. זו הבשורה התנ"כית, בשונותה מן הדטרמיניזם הכרוך בגזירת גורל

מה יחודו של אברהם? מדוע הוא האדם שנבחר על ידי האל? ספר בראשית – המתאר בפירוט רב את קורות חייו ופועלו של אבי האומה, אברהם, החל מפרק יא עד פרק כה, ובפרקים נוספים – שותק בסוגיה זו ואינו מתייחס אליה כלל. הדבר תמוה שבעתיים, היות וכאשר האל בוחר קודם לכן בנח, המקרא מסביר את בחירתו…

גם מלכים כשאר בני אדם חוטאים. דוד חטא בחטא בת שבע ותשובתו התקבלה. אחאב חטא ברצח נבות היזרעאלי ותשובתו התקבלה, לפחות בחלקה. מדוע שאול לא זכה לאותה מידת חסד הניתנת לשבים בתשובה? המבחן לכך הוא יכולת מימוש הריבונות. כל עוד הוא עומד במבחן זה, גם אם חטא, אם הביע חרטה יש ביכולתו להמשיך ולמלוך. זו עמדה מוסרית המכירה בייחודו של מבחן המלך.שאול כשל במבחנו כמלך, ומכאן אין דרך חזרה.

מאז תקופת המקרא וגם זמן ניכר לאחריו, האונס נתפס בעיקרו כפשע נגד האב או הבעל של האישה הנאנסת, ולא נגד האישה עצמה! החוק המקראי פוקד על האנס לשאת את הנאנסת לאישה ואינו גוזר  על האנס עונש מוות כאשר המדובר באשה פנויה. אבל, אחיה של דינה לא פעלו כפי שהחוק המקראי מצווה…

בשעות הקשות בחיי אדם, גם אשכנזים, גם עדות המזרח, זקוקים במצוקתם להרבה מעבר להדרכה הלכתית. את הדבר הזה מבקשים בדמות המחברת שיעור קומה רוחני עם תבונה מעשית, המעוגנת בטבורן של מצוקות הקיום האנושיות. זהו מקומו של איש האלוהים ותפקיד הדרכתו במצוקת מבקשיי דרך!

אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' – שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.

בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"…

שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך: פילגשו אשר בשכם, ועל אם יפתח: אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה…