אבי הראל: הר הבית – הערות שוליים בצל המהומות
ברגע שמשה דיין השאיר את ניהול ההר בידיים מוסלמיות, הפיצוץ התיאולוגי/פוליטי היה רק שאלה של זמן.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ברגע שמשה דיין השאיר את ניהול ההר בידיים מוסלמיות, הפיצוץ התיאולוגי/פוליטי היה רק שאלה של זמן.
בספר שופטים פרק ג' כתוב: ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה… ויקם להם ה' מושיע את אהוד בן גרא.(שופטים ג', י"ד-ט"ו). לא מסופר לנו דבר על תהליך הופעתו של מושיע, כיצד הוא רוכש את מעמדו, כיצד הוא מגיע למקום המניע אותו ומעניק לו יכולת ליטול את היזמה לידיו? את הפער הזה יש למלא מתוך הבנתנו את המציאות…
מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.
כשהפניקה שורה בעם – שמבקש לבחור מנהיג חדש ולחזור למצרים – בולטת דמותו של כלב בן יפונה, שהמחיש לנו את חשיבותה של האמונה בכל תכנון אסטרטגי: "עלה נעלה… כי יכול נוכל לה"…
בספר במדבר בפרק י', מתכוננים בני ישראל לכניסה לארץ. אז פונה משה לחותנו יתרו ומבקשו להצטרף אליהם, אבל אופן הבקשה פוגע בו. לאפיזודה ההיא קשר ישיר לימינו אלה, והמבין יבין…
אחת הדרכים ללמוד שפה מקצועית ולהפנים אותה היא לקחת סיפור מהחיים ולספר אותו במושגי שפה זו. כך עשיתי בסיפור חטא העגל (פרשת 'כי תשא', ספר שמות, ל"ב ופרשת עקב בספר דברים)
סיפור יציאת מצרים המובא לנו בפרשת וארא, ממחיש מושגים בסיסיים ב'תורת הכאוס', ומלמד אותנו כיצד השהיה במצב התודעתי הארגוני של סף הכאוס, מאפשרת למדינות ולארגונים הזדמנויות רבות שאינן קיימות במצב של סדר.