פנחס יחזקאלי: אידיוטים שימושיים, אוסף ממים שני

המציאות המורכבת מלמדת, שאיש אינו חסין; ברגע שאנו מפסיקים לשאול שאלות קשות, מוותרים על חשיבה ביקורתית ומאמצים ססמאות פשוטות רק כדי להרגיש שייכים או "צודקים", אנחנו מסתכנים בלהפוך לכלי המשחק הבא על לוח השחמט של מישהו אחר… זהו אוסף שני של ממים אינטרנטיים על 'אידיוטים שימושיים' והנזק שהם גורמים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

פנחס יחזקאלי: פשיזם ודמוקרטיה, אז והיום

במשך המאה העשרים, הניגוד בין דמוקרטיה לפשיזם היה ברור, חד ומוחשי. הדמוקרטיה ייצגה את שלטון החוק, חירויות הפרט, פלורליזם רעיוני וחילופי שלטון בדרכי שלום. הפשיזם, לעומתה, ייצג את הטוטליטריות של המדינה, הכנעת הפרט לקולקטיב, אלימות פוליטית והשתקת כל שמץ של ביקורת. אולם במאה ה-21, אנו עדים לטרנספורמציה מושגית ומבנית עמוקה, ע"י תרבות ה"ווק" (Woke)…

פנחס יחזקאלי: 1995-1992, עידן הגנרלים הדיפלומטים

זהו מאמר שני הבוחן את עשרת אבני הדרך במטוטלת הכוחות שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי ביטחוני, שהביאו אותנו למידור הדרג המדיני מההכנות לטבח ה- 7/10. זהו כזכור, תהליך היסטורי ממושך, שבו שני הדרגים מתחלפים ביניהם בדומיננטיות של האחד על האחר. הוא מתמקד בקדנציה השנייה של יתחק רבין כראש ממשלה. נכנה אותה: 'עידן הגנרלים הדיפלומטים'.

פנחס יחזקאלי: שורשי עצמאות היתר של ארגוני הביטחון מהדרג המדיני

עצמאות היתר של ארגוני הביטחון בישראל לא התחילה בשל "מרד גנרלים" או של מזימה מכוונת. היא צמחה מתוך תנאים מבניים שנוצרו משנות השבעים עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת: מצד אחד, עליית מעמדו של היועמ"ש; מצד שני, חולשת ההכרעה המדינית בתקופת האינתיפאדה הראשונה; ולבסוף, השינויים החוקתיים והמשפטיים שהגבילו את הריבונות המעשית של הממשלה.

פנחס יחזקאלי: טלי גוטליב וקשרי הגומלין של השב"כ

מול המרד בממשלה נבחרת – שאוכל בנו כל חלקה טובה בעיצומה של מלחמת קיום – עמדה אישה אחת וחשפה קשר שחייב להיבדק לעומק. על כך היא ראויה לתשואות, לא לחקירה פלילית.

פנחס יחזקאלי: 'האיש על גב הסוס', מקומו של הצבא בפוליטיקה

בישראל של העשורים האחרונים חל תהליך של השתחררות גופי הביטחון מהכפיפות לדרג המדיני. שיאו של תהליך זה היה מידור הדרג המדיני בליל ה- 6/10 ובימים שקדמו לטבח. גם אחרי הטבח, הדרג המדיני עוד רחוק מלהשיב לעצמו שליטה מוחלטת על הארגונים הללו. עובדה זו הופכת את ספרו הקלאסי של החוקר סמואל פיינר, "האיש על גב הסוס", לספר חובה למבקש להבין תהליכים עכשוויים בישראל.

פנחס יחזקאלי: בגידה, ההיבט התאורטי

מאז שנת המחאה ב- 2023 השתרשה ונורמלה המילה 'בגידה' בציבוריות הישראלית. בעידן הווק המילה הזו הפכה חמקמקה ומשנה משמעות. אניח כאן מסד תאורטי שיסייע לנו להשיב על השאלה אם יש במחאה, ובשלוחיה במנהל המדינה, תופעות של בגידה.

פנחס יחזקאלי: אז אסור לכבוש את הבופור כי הוא סמל?

בשיח הווקיסטי, ההתנגדות למהלך צבאי אינה נשענת רק על ספירת נפגעים בזמן נתון, אלא על התנגדות עקרונית למושגים של כניסה לשטח, החזקת אדמה, ושימוש בכוח צבאי שנתפס כמשרת נרטיב לאומי-סמלי.

משה כהן אליה: המניפולטור של ההרכבים

הצעת החוק בנוגע לקביעת הרכבים, היא טובה, וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.

פנחס יחזקאלי: ממים על כניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי. אוסף שני

טביעת צרפת בלהבות אחרי המשחק שקיבע את מעמדה של קבוצת פאריז סן ג'רמן כקבוצה המובילה באירופה, היא האירוע האחרון, שממחיש את עליבותה של מדינת שהייתה פעם כלכלה מפוארת ופאר התרבות העולמית. "יקח לנו שלושה ימים להשתלט על המדינה", הצהיר אוהד נלהב בין ירי זיקוק לסקילת רכב. נראה שהוא צודק… זמנה של צרפת – במתכונת אותה היכרנו – עבר! זהו אוסף שני של ממים על כניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי.