אני לא נהיה עצוב כשחצוצרה מיותמת תוקעת ביער... אני מסתכל מאתמול איך בבת אחת הקולקטיב הישראלי זוכר את מתיו, שלא הכיר; ויום אחרי זה חוזר לקריאות נאצי / פאשיסט לעבר כל מי שלא מסכים עם עמדתו הפוליטית כאילו כלום לא היה...
הנאום של מנסור עבאס היה לטעמי מלאכת מחשבת שנגעה לליבם של רבים מאזרחי המדינה, וזכתה לתשבחות רבות. כבר בעצם הגדרת עצמו: ערבי, מוסלמי, אזרח מדינת ישראל - הוא שבה את לב מאזיניו, בשיח מפוכח, פרגמטי, שתחילתו וסופו נושא שלום ואחווה. מנגינה שהיהודים כול כך מצפים לה ומברכים עליה, ובצדק רב.
יחד עם זאת, ראוי לבחון לא רק את הנאמר בנאום אלא גם את מה שלא נאמר בו...
בחירות מרץ 2021 שוב הובילו אותנו, כמדינה, בפעם הרביעית ברציפות, אל פלונטר פוליטי. כל מיני רעיונות עוועים שבינתיים מועלים מכל קצוות הקשת רק צפויים להעצים את הקרעים, את היאוש, ואת חוסר האמון הציבורי. לכאורה, המצב נראה רע, רע מאוד. למרבה המזל, דומה שיש פתרון פשוט ומעשי לתסבוכת...
הפוליטיקה הישראלית, כך נראה, קורסת במהירות לתוך עצמה ובעיקר לתוך מחוזות הפוסט מודרניסטים, ומתפקדת כמו תופעת החורים השחורים בגלקסיות רחוקות, המאופיינים בכך שהם בולעים ושואבים לתוכם כל מאסה של גורם המצוי בסביבתם בעוצמה אנרגטית שלא מאפשרת למעשה קיום של ממש במרחב הסמוך אליהם...
הבעיה של מרצ היא שהמפלגה הזו דרדרה את מפלגת העבודה אל מחוזות השיח הליברלי [ועכשיו גם המגדרי]. מרגע שמפלגת העבודה ההיסטורית - זו של בן גוריון, אשכול, גולדה ורבין - הפכה ממפלגת מרכז ביטחוניסטית למפלגה הליברלית ולובשת השחורים של מירב מיכאלי היא כמעט ייתרה את הצורך ב'יחור', כלומר במקור - במרצ עצמה. עתה ניטש הקרב בין השוליים השמאליים של המפה בין שתי תנועות אחיות ולמעשה כמעט זהות: מרצ של הורוביץ והעבודה של מיכאלי...
גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות. על פי הגדרת ההלכה היהודית, יהודי הוא מי שנולד לאֵם יהודייה או שהוא בעצמו התגייר כהלכה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיית הגיור והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!