מורכבות בביטחון לאומי

יחידות מיוחדות של כל מדינה, מבצעות פעילות בעומק שטח האויב. לקראת כל מבצע כזה מתנהל תכנון מדוקדק. האם הכוח יתגלה; האם יהיו לו נפגעים? האם יצליח לחלץ את עצמו? מה יהיה מחיר החילוץ? איך יגיב האויב? איך יגיבו כוחותינו בחזרה? איך יסתיים האירוע? אילו השלכות ארוכות טווח תהיינה לו? לחיוב? לשלילה? יש מרכיב אחד, שתמיד יהיה דומיננטי יותר מהמתכנן, בסוגיות הללו: ברוכים הבאים לממלכת אי הוודאות…

עד שלא יקום העם היושב בציון ויוריד לאותו יועמ"ש – שמאשר את "הסדרי הלא ידע" – את מה שצריך להוריד לו, אחוז הפוליטיקאים "שלא ידעו" רק ילך ויגדל…

בניגוד לבן גוריון, יצחק רבין לא הותיר יומן, ובכתביו ובנאומיו לא ניתן ביטוי מלא ללבטיו ולקווי היסוד לתפיסתו. אולם, בנאומו האחרון בכנסת, ב- 5.10.1995 – בדיון על שלב ב' לתכנית אוסלו, התווה רבין מסד תפיסתי ברור. מסד זה שונה, עקרונית, ממתווה ה-INSS…

רצח צ'רלי קירק מציף מחדש את השאלה העתיקה והטעונה: האם רציחות פוליטיות הן כלי אפקטיבי להשגת מטרות פוליטיות, או שמא הן רק מדרדרות מערכות מורכבות לכאוס ולחוסר יציבות?

עוד קצת מוקדם לסיכום, כיוון שעדכני לכתיבת שורות אלה, הספירה באריזונה ומבונטנה עוד נמשכת. אז סיכום יהיה אח"כ. אבל בגדול, הבחירות היו טובות לרפובליקנים והרבה פחות לדמוקרטים…

התנהלותה של שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב, בעייתית לא פחות משל ח"כ אורן חזן. הנוכחות שלה בכנסת ישראל היא, לדעתי, בושה לכולנו. אבל, היא נבחרה כדת וכדין; אין לה קופת שרצים שהיא נושאת על גבה – כמו הקופה שיש למר חזן הצעיר – וזהו, בעצם, המילוי האולטימטיבי של רצון הבוחר במסגרת תת-הדיון שמתנהל בכנסת. אתמול אמר, ח"כ האלוף במיל' אלעזר שטרן לשרה רגב: "אני לא רוצה לדבר פה על איך התקדמת בצבא, לא כדאי"! למה הוא התכוון?

האמירה של ח"כ אורן חזן מכוערת מאוד; וגם האמירה של הקדוש המעונה, אילן גלאון מכוערת לא פחות. ההבניה הפוליטית תגרום לאנשים לגנות את חזן ולתמוך בגלאון. בעיני דבריהם דוחים במידה שווה!

למה לא הלכתי לכיכר רבין אתם שואלים? מכמה טעמים. השניים העיקריים נוגעים להעדר חשבון נפש בשני המחנות הפוליטיים בישראל…

אפשר לאהוב את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ ואפשר לשנוא אותו… אבל, אין כל ספק באשר לגאונות התקשורתית שלו; וליכולתו לתת פרשנות שונה למושגים כמו: פוליטיקה או מדינאות…