מורכבות בביטחון לאומי

מדינה היא ארגון גדול. וכשארגון גדול מתמלא בנהלים ובפרוצדורות, הוא נחשב ארגון חולה. פרופ' יצחק אדיג'ס – המומחה הארגוני החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 – מכנה את המחלה הזו "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". אז "מלוא כל הארגון פרוצדורות ונהלים" זו מחלה קשה; ו"מלוא כל הארץ משפט" זו אידיליה?

גם מדינות דמוקרטיות מערביות יכולות לנהל מלחמת התשה בהצלחה בתנאים הבאים: אימוץ גישה רב ממדית, אסטרטגיה רבתי במקום גישה צבאית צרה; נחישות והתמדה, המגובים על ידי לגיטימציה פנימית וחיצונית; והצלחה לשמור על רמה נסבלת של אבדות.

הוגה הדעות, נסים ניקולס טאלב, הגדיר במושג 'אנטי שביר' כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". יעל ואיל בן ראובן מצאו לתופעה הזו שם מוצלח יותר, שהפך לכותרת ספרם. הם כינו את הרגע המכונן הזה – שבו, דווקא מתוך כאב גדול מתקיימת צמיחה – בשם: "נקודת ההכרח"…

העובדה שישראל תקפה בעיקר את הקולות האלקטורלים של תנועת הליכוד ולא פגעה מהותית ביעדי חמאס / גא"פ תאפשר לעזתים להכיל את התגובה הישראלי ולהיעתר לדרישות המצרים להפסקת אש מידית ובלתי תלויה. תשובות לתהיות יתקבלו במהלך השלוש שעות הקרובות…

ברמה הלאומית, המעשה הביטחוני, נתון בזיקות גומלין – שאינן ניתנות להתרה – בין ממדיו הרוחניים של הקיום הלאומי, לבין ממדיו הפיזיים. אלא, שבכל הקשור לדיון הביטחוני מדיני, המכוון מזה שנים את דרכה של מדינת ישראל, הוא צומצם למיקוד יתר בסוגיה הביטחונית…

ההתשה מילאה מקום מרכזי בחייה הביטחוניים-לאומיים של ישראל; ובניגוד לדעה הרווחת, ואולי אף בניגוד לציפיות, נראה, שדווקא "הסתדרנו" עם דפוס ההתשה. ישראל לא רצתה להגיע למצב שכזה אבל למדה לתפקד היטב במציאות. אנחנו מחויבים למחשבה מחודשת על המושג, מחשבה מורכבת יותר מזו שהורגלנו אליה בעבר…