אמציה חן: המאבק לרפורמה בצבא

לדידי, גניזת לקחי מלחמת שלום הגליל נחשב לאירוע מכונן, בין היתר, בשל היותי אחד מראשי הוועדות, שחקרה את סיבת היעדרותה של "רציפות הלחימה". דהיינו, עצירת הלחימה וכניסה לחניון לילה, וחידושה למחרת בהנץ החמה, מה שחייב לעיתים לכבוש יעדי אויב פעמיים…

פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של הרב תרבותיות והגזענות

רעיון הרב תרבותיות התכוון לאחד אנשים תחת מטרייה לאומית אחת. אולם, הוא השיג את ההיפך הגמור: במקום להוביל לזהות מאוחדת, הובילה הרב תרבותיות לפיצול זהויות! בתוך המציאות ההפוכה הזו מסתתר היגיון פרדוקסלי נוסף: ככל שמדינה ליברלית יותר להגירה, כך היא תואשם יותר בגזענות!

אבי קובר: ניצחון והכרעה במלחמות המודרניות והפוסט-מודרניות

ההכרעה הצבאית – שהגיעה לשיא תפארתה בשנות הארבעים במהלך מלחמת העולם השנייה, ואצלנו בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת; וגם הוכיחה, לכאורה, את חשיבותה במלחמת המפרץ – הפכה להיות בעולם המלחמה של היום גם קשה יותר להשגה וגם פחות רלוונטית, בעוד ש"הכרעה אסטרטגית רבתי" ו"ניצחון" הפכו לבעלי משקל רב מבעבר…

גדעון טרן: בין הכרעה לניצחון

חלק ממדינות ערב כבר הוכיחו שהן מסוגלות לעשות דבר שקלאוזביץ' לא היה יכול אפילו לחלום עליו: לתרגם תבוסה צבאית להישגים מדיניים. בעידן שבו אנו חיים, לעיתים עצם השימוש בכוח ללא חתירה להכרעה צבאית, מאפשר להשיג הישגים בתחום המדיני. זהו מצב מאוד לא נוח לישראל…

אמציה חן: אביב מבורך של כוכבי

לתומי חשבתי כי קברניטי צה"ל, מנועים ממהלכים שישפיעו על מערכת הבחירות. כל שכן ימנעו מפגיעה במפלגה שזה עתה הוקמה, מה גם שבראשה עומדים שלושה רבי אלופים בדימוס, וכתבן בשבועון "במחנה". על כן, הופתעתי מהודעת רא"ל אביב כוכבי…

אלעד רזניק: מאיראן באהבה…

ביום שישי לקראת 20:00 קיבלתי הצעת חברות מבחור בשם יעקב בר ששת. מדיניות החברים שלי בפייסבוק קלה למדי – מאשר לכולם. כמו רבים מכם. דקות מספר אחרי אישור הבקשה אני מקבל הצעה להפוך אותי למיליונר. כתובת ה IP של אותו "יעקב" נמצאת באיראן…

פנחס יחזקאלי: פער הרלוונטיות הגובר של מערכת הביטחון

כיוון שגם מדינה היא סוג של ארגון, ניתוח המציאות הפוליטית של חיינו, בכלים ארגוניים, יכול להעלות תובנות שאינן עולות בדרך כלל, בשיח הפוליטי הרגיל… למשל: מה הייתם אומרים על חברה, שבה ממנים הבעלים, לאורך שנים, מנהלים, שהם 'לעומתיים' לדרכם ולהשקפת עולמם? 

פנחס יחזקאלי: תוצאותיה הבלתי צפויות של נשיקה אחת

מנדוסה נישק, צימר פרידמן זרמה, אייזנשטט היה שם כדי לתעד, ושלושתם זכו בתהילת עולם… הם הפכו לסמל של תום מלחמת העולם השנייה, מהסיבות הלא נכונות כמובן…לתופעה הזו יש אגב שם: התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים)…

אמציה חן: הזדמנות של פעם בדור!

למרות האבדן, ומחירי עתק בדמים ובדם – שאנו משלמים בגין שליטת החובבנות – צצה הזדמנות לביצוע עסקת חליפין מול בני גנץ ומשה (בוגי) יעלון. מול בקשת השניים לתמיכה במפלגתם, בגין עמידתם בעבר בראש צה"ל. ראוי והכרחי לדרוש ממצביאי העבר להסביר ולנמק, את פשר הכשלים שהמחישו לעת תפקודם…

גרשון הכהן: תגובה לשבתאי שביט – מי מדבר מקצועית ומי מדבר פוליטית…

בשאלות אסטרטגיות, בשונה משאלות טקטיות, הקו המבחין בין שיקול "פוליטי" ל"מקצועי" נקבע על ידי קבוצות כוח, שביכולתן לשלוט בגבולות השיח. כך הצליחו תומכי הנסיגות ליצור בשיח הציבורי הישראלי תודעה כוזבת, שבה עמדתם נתפסת דרך קבע כ"מקצועית", בשעה שעמדת המתנגדים התקבעה ככזו המוּנעת מ"אידאולוגיה ואג'נדה פוליטית"…