האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בשנת 2006 ראתה אור הגרסה העברית לספרו של ההיסטוריון האמריקני, פרופ' אמריטוס רוברט א' פקסטון, האנטומיה של הפשיזם. כדרכי לא אעסוק בנושאים העיקריים של הספר, אלא דווקא בנושאים שוליים, ה'מתכתבים' היטב עם התכנים שבאתר זה: בניגוד לסובייטים ששאפו לייצא את המהפכה שלהם, אדולף היטלר בשיא כוחו פעל הפוך: הדבר האחרון שהיטלר רצה לתת לארצות שכבש היה הנאציזם, כמתכון לאחדות ולפעלתנות לאומית…
הנחת יסוד המקובלת על רובם המוחלט של התומכים בכינונה של מדינה פלסטינית (ולא רק על רה"מ נתניהו, כפי שתבע בנאום בר-אילן) היא שמדינה זו תהיה מפורזת מנשק וממערכות חימוש אשר עלולות לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. מוסכמה זו אף התקבלה לכאורה על אש"ף. אבל, האם היא ראלית במציאות של אזורנו ולאור ניסיוננו, לאחר נסיגות קודמות, בגבול לבנון ובעזה?
במקום בו אין נוכחות התיישבותית אזרחית, המערכת הביטחונית מתקשה לממש את ריבונות המדינה. עובדה זו נכונה לא רק לשטחי יהודה ושומרון אלא גם למרחבי הגליל והנגב, כמו גם לכל יתר קווי העימות. לא רק שכוחות הביטחון אינם מסוגלים לספק מסה קריטית של נוכחות רציפה אלא שהם אינם רגישים דיים לשינויים בשטח הפוגעים באינטרסים הלאומיים הריבוניים…
באוקטובר 1942, תקופת השיא של השמדת יהדות פולין, הצטווה ד"ר יאן קרסקי לצאת בחשאי ללונדון ולהעביר דין וחשבון מפורט על המצב בפולין בפני נציגי הממשלה הפולנית הגולה. מצב היהודים בפולין אמור היה להיות רק אחד הנושאים שיוצגו במסגרת הדיווח. לפני צאתו ללונדון נפגש קרסקי עם שני מנהיגים יהודים שהפצירו בו ליידע את העולם לגבי מצבם הקשה והנואש של יהודי פולין. תוך סיכון רב של חייו גם התגנב קרסקי בחשאי אל תוך הגטו הגדול בפולין – גטו ורשה – ואל מחנה באיזור לובלין…
בניגוד לתפיסת המלחמה הקלאסית, המיזוג בין מצבי היסוד האופרטיביים מגננה-מתקפה הביא ליצירת יצור כלאיים היברידי בצורת פעולתו, שלעתים תואר בכינוי מגננה-התקפית ושהעמיד את צה"ל וממשלת ישראל בפני אתגר תפיסתי מהמעלה העליונה…
השתנות פני המלחמה הופכת לבעייתית מאוד את ההנחה, כי גם לאחר הנסיגה לקווי 67' תוכל מדינת ישראל להגן על ריבונותה ועל ביטחון תושביה בכוחות עצמה, וכי עוצמתו של צה"ל תאפשר לו, במידת הצורך, לשחזר את הישגיו מיוני 1967 ולהשתלט במהרה על שטחי המדינה הפלסטינית החדשה!
רוב הרמטכ"לים, אולי כולם, נחשבו לעת תפקודם כיוצאי דופן, בנועזות, בתחכום ובכלל. אולם, לעת כהונתם, נעלמה מהם היזמה כלא הייתה. לפיכך קשה למצוא ולו סיבה אחת, כיצד יהין רא"ל אביב כוכבי להתנתק מתוואי הפעולה של קודמיו…
עכשיו משחקים צ'יקן. החמאס עשה קצת שרירים והודיע על קיום ההפגנות ביום ו', וישראל הודיעה פומבית על גיוס לוחמי מערך ההגנה האווירית בצו 8, ועל עיבוי הפריסה של סוללות כיפת ברזל בדרום ובמרכז. החמאס יודע שנתניהו לא יכול להרשות לעצמו סבב לחימה ברצועה לפני הבחירות ולכן ישראל תענה לכל בקשותיו… וכך, החמאס – ארגון קיקיוני לחלוטין – מלמד את ראש ממשלת ישראל מה ההבדל בין אסטרטגיה לסתם בבל"ת…
הרוסים עובדים לאט. הם הגיעו למזרח התיכון כדי להישאר, ומתכננים רחוק. הריקוד שהם רוקדים הוא מאוד עדין ומרדים, בכוונה, את קהל המאזינים. ראוי לשים לזה לב. לכן, מן הראוי להתייחס להצהרתו של סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריבקוב, כאילו נאמרה על ידי הברון מינכהאוזן בכבודו ובעצמו…
לא זו בלבד שנסיגה כוללת של כוחות צה"ל משטחי יו"ש תדחק את ישראל לגבולות שאינם ברי הגנה; אלא שקרוב לוודאי, שהיא אף תביא להיווצרותה של ישות טרור, בדומה לזו שצמחה ברצועת עזה בתקופת תהליך אוסלו. זאת, בהבדל הקריטי, שקרבתם של יהודה ושומרון לעיקר נכסיה של מדינת ישראל ברצועת החוף מעצימה פי כמה את גודל הסיכון הטמון בפינוי שטחים אלו.
