מורכבות בביטחון לאומי

ב- 30 ביולי פרסם הכתב הצבאי של 'הארץ', יניב קובוביץ, חלק ממאמרו של אלוף פיקוד העורף, תמיר ידעי בכתב העת הצבאי "בין הקטבים". מי שיקרא בעיון את דבריו, יבין את ביקורתו החריפה על התנהלות הצבא במשך שנים ארוכות ביחס לזירה המרכזית במלחמה הבאה והיא זירת העורף…

הרמטכ"ל אביב כוכבי שם לו למטרה להחזיר את הקטלניות לצבא. הוא ניהל סדנה על מהו ניצחון מובהק. רתם לצורך זה את פיקוד הדרום, שעדכן את הפקודות; תרגל את הכוחות; וסיים את כל התרגילים במסגרת פד"מ בהצלחה מרובה… ואז בא האני אבו סאלח חמוש בקלאצ' ובכמה רימונים, ותקע לכוכבי אצבע משולשת בין העיניים!

האם דבר לא השתנה? כל אחד ממציא את הגלגל מחדש, אין שום לימוד לקחים, לא קוראים ביקורות ולא עוסקים בתיקונן…

אחד הקשים והנוקבים במאמרים שנכתבו על הגנת העורף הישראלי, על ידי דן רוגל, מבכירי תעשיית פיתוח הנשק בישראל – רפאל ותעש – שזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל… הבנת הבעיה היא 60% מהפיתרון. חשוב לדעת… חשוב להבין… חשוב להטמיע!

לאחר שנה שאני מתריע על חוסר מוכנות של צבא היבשה למלחמה ועל פגיעה בבטחון אזרחי המדינה במלחמה הבאה, הגיע הזמן שהציבור יצא מאדישותו, יאמר את דברו, ויקח את המושכות לידיו בכל דרך אפשרית…

אחד מנכסי ההסברה הישראלית בכל הזמנים היה במקור, טרגדיה אנושית ולאומית קשה של 4,515 עולים, שרידי שארית הפליטה באירופה, שנלכדו כבני ערובה, בתנאים קשים, על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז), עד שהוחזרו לבסוף למחנות הפליטים בגרמניה…

האלוף יצחק בריק צודק! חייבים להכניס למסע הבחירות את סוגיית המוכנות הביטחונית. הזמן דוחק, חלון ההזדמנויות הולך ונסגר, המלחמה מתקרבת או לחליפין הכניעה הזמנית לרצונו של האויב. חייבים להוציא את הציבור ומנהיגיו מהעיסוק בזוטות…

פעם אחר פעם אני צופה (ערוץ היסטוריה) בעלילות הפלמ"ח, שבליית ידע וניסיון צבאי, נדרשו חבורת הנפילים לשלם כפליים ולעיתים אף לשלש במחיר הדמים והדם; כשעול האבדן מתקזז, בזכות דבקותם להקים מדינה יש מאין; כשלצידם עומדת ותומכת רעות מופלאה, שאותה נשאו לוחמי הפלמ"ח "בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת"…