האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
השכל הישר מלמד כי במדינה דמוקרטית – כל שכן ככזו החיה תחת מלחמת התשה מתמשכת – ראוי שפורשי שרות הקבע, יתייצבו בשפיץ הביקורת הציבורית בסוגיות הביטחון. לו גם מופנית הביקורת למנהיגים, שזכו בשררה הפוליטית, בזכות עברם הצבאי!
אצל השכנה ממזרח, הממלכה הירדנית, מעניק המלך את כנפי הטיסה לביתו בגאווה גדולה. זהו, זה המסר!
הלייזר הכימי רב העוצמה הוא היחיד שיש לו, כאמור, טווח ארוך – לערך פי 15 – מזה של הלייזר האחר; ומהירות היירוט שלו קצרה פי 2 לפחות. מדוע? כי הוא עוצמתי פי 10; ובנוסף, מושפע ובגדול פחות מהמעבר באטמוספרה. כך עוצמתו נשמרת גם בטווח הארוך. לכן הלייזר הכימי, הסקייגארד, עדיף ובגדול, על כל לייזר מוצק חשמלי שפותח או שיפותח בעתיד, ושניתן לחזות אותו כאן ובעולם…
זה נכון שיש לייזר כזה שמשנה את המאזן האסטרטגי; אבל, זה לא הצעצוע שמפא"ת עושים לו יחסי ציבור. אנשי התקשורת – שיצרו את הספין על גבם – לא אשמים. הם לא אמורים להבין דבר וחצי דבר בפיתוח, בטכנולוגיה, במדע ובחקר ביצועים. לכן לצערי, הם מנוצלים; ופולטים מידע שאין לו כל קשר למציאות…
אחרי שמשטרת ישראל יצאה עם הלייזר שלה ליירוט עפיפונים ובלוני נפץ, קיבלנו כותרות חדשות ממערכת הביטחון: "יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי שישנה את המשחק… אז, שלא יעבדו עליכם!
האמריקאים היו חייבים ליירט 11 טילים כבדים ומדויקים; שפגעו בבסיסיהם האוויריים בעיראק, ונכשלו כליל. מדוע הם נכשלו או שכלל לא ניסו?
השיטה האיראנית היא להעלות כל העת את סכום ההימור, מתוך הנחה שאנשים בעלי פרדיגמת חשיבה מערבית ירתעו כמעט תמיד ממלחמה. כך הם עשו גם אחרי חיסול קאסם סולימני. יחד עם זאת, כדי להגדיל את הדילמה של היריב, הם מבצעים סוג של התמתנות טקטית אחר הפעולה; שעשויה, לשיטתם, לפתות את קרבנם לא להגיב…
אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה – פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב…
הנרטיב בספר של חיים הר זהב: 'לבנון – המלחמה האבודה', בא להמחיש עד כמה חסרת תוחלת הייתה הישיבה ברצועת הביטחון מהבחינה המבצעית, כיוון שזה לא שירת שום יעד אסטרטגי. בסוגיה הזאת אני רוצה להתמקד, אבל מהזווית ה"מחקרית" של קבלת החלטות…
ביום שבו האדם הקדמון שילב בין זורקי האבן, למחזיקי הנבוט. נדרש המצביא להתמודד באתגר הקרב המשולב. על מנת לייצר "מכפיל כוח". באופן הפעלת יחידותיו – במינון, במקום, ובזמן הנכון. לאחרונה פרסם דובר צה"ל את החלטת רמטכ"ל "להקים יחידה רב-ממדית ראשונה מסוגה, שתשלב בתוכה באופן אורגני יכולות חי"ר, הנדסה, נ"ט, אש, אוויר ומודיעין, כל שכן "תהווה מודל להקמת יחידות נוספות דומות בעתיד"…
