האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הפריצות והגנבות בבסיס צאלים בנגב הן שערורייה מתמשכת. סוג הפריטים שנגנבים והעובדה שרוב הגנבים הם בדואים תושבי האזור – שפיתחו תעוזה יוצאת דופן, ויודעים להתקרב לחיילים, לגנוב ולהימלט – הופכת את הגנבות לבעיה של קשה ביטחון לאומי… והמערכת הצבאית עוצמת עיניים… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התופעה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
הנה, בפעם המי יודע כמה, שוב פריצה בצאלים… הפורצים קרעו את הכיסויים ונכנסו ל- 13 נגמ"שים ולטנק אחד… עכשיו תתארו לעצמכם מה גנבו מהנגמ״שים והטנק… יש לשער שנגנב ציוד סודי וגם נשק. הכל קשור לתרבות ארגונית קלוקלת…
תקציר: אצל מנהיג אג'ילי אין "ייהרג ובל יעבור". יש גמישות אסטרטגית ועורמה. המטרה האסטרטגית היא תמיד לנגד עיניו: כשיש הזדמנות, מנצלים אותה כדי להתקרב אליה; וכשמופיע איום משמעותי נסוגים לאחור; ומחפשים גם בו את ההזדמנות… המאמר מסביר גמישות אסטרטגית / אג'יליות מהי, כשראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון – גדול האסטרטגים שידעה ישראל – משמש לנו כמקרה בוחן.
ב- 28 באפריל 2020, פרסם ד"ר מיכה גודמן ב'הארץ', מאמר בשם: "אולי מגפת המאה תרפא את עסקת המאה". הנה תשובתי!
לפניכם, מכתב שקיבלתי, לאחרונה, מקצין בכיר מאגף התקשוב בצה״ל, המתאר את ההפקרות בניהול השקעות בפרויקטים במאות מליוני שקלים ופגיעה קשה במוכנות הצבא למלחמה. אני מביא אותו כלשונו…
דמוקרטיה היא גם הכרחית וגם לא הכרחית באותה המידה. היא לא הכרחית כי שום דבר בעולמנו האנושי – להוציא את המוות (וגם על זה עובדים) – איננו הכרחי. היא הכרחית כי נטייתו הטבעית של האדם היא למשמעות רוחנית ולוודאות חומרית (לאו דווקא בסדר הזה)…
מסתבר כי העולם הסוני, מדינות המפרץ, לא ישקיעו את מאות המיליארדים הנדרשים לשיקום סוריה, כל עוד כוחות איראן/החיזבאללה נמצאים בסוריה; וכל עוד פושע המלחמה אסד – שחיסל מאות אלפי סונים וגירש מליונים מארצם וכנופייתו יהיו בשלטון. הם ישקיעו רק כאשר יוחלף אסד במנהיג סוני, רצוי גנרל שזוכה לתמיכת הצבא…
אל תבקשו לדעת איך הוא מת. בקשו את רגע לידתו… איך נולד עם כאב הצירים והחל לחיות עם בכי תינוקות. איך גמע את החלב וסקר את סביבתו. איך קם עם בוקר ויצא לכבוש את עולמו. איך הלך לגן, רקד ושר שירים. איך שיחק במשחקי ילדות… שירית כשר על אחיה, רס"ן יהורז ז"ל…
בעשורים האחרונים התרחשו אירועים, שהיו מעבר לכל תחזית של המפריזים, גם המחמירים ביותר; אך עובדה היא שהם התרחשו. אנה קארנינה, של טולסטוי (ראו תמונת כריכה משמאל) נפתח במשפט הידוע: "כל המשפחות המאושרות מאושרות בדרך דומה, כל המשפחות האומללות, אומללות כל אחת על פי דרכה." בהשלכת הגיון זה למצבי חירום, ניתן להציע: "כל מצבי השגרה דומים זה לזה, מצבי החירום שונים זה מזה, הם מצבי חירום, כל אחד על פי דרכו."…
בעיצומו של המבחן הקשה ביותר של העם היהודי מאז השואה, נתן לנו האב המייסד, דוד בן גוריון, את אחד הלקחים הניהוליים החשובים ביותר: איך נכנסים לתפקיד חדש…
