האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".
יתנתק הרמטכ"ל מעיסוקיו, ויתמקד במלחמות ובלקחיהם. פתח תקווה ומעבר בטוח, לשדרוג צה"ל ממיליציה לצבא נחוש ומיומן!
מאפייני הדיווח התקשורתיים של מערכת הבחירות בארהב אינם מותירים ספק לגבי מידת עניינה של התקשורת המסחרית בבחירות (גם) בישראל. תוסיפו לכך את העיסוק הבלתי פוסק בתעשיית הסקרים, עוד בטרם נולד גולם הבחירות, והספקות לגבי מידת העניין של גורמים אלה במערכת בחירות נוספת בישראל יתאדו לחלוטין…
תפקידם העיקרי של הסקרים במערכות בחירות, איננו לבחון מי מנצח אלא לשמש כלי נוסף בעיצוב התודעה!
ציטוט מדבריו של האלוף ישראל טל ז״ל: "כללי המלחמה באזור יהיו שונים בעתיד, המלחמה עלולה להיות טוטאלית. טילים ארוכי טווח שיימצאו בידי מדינות קרובות ורחוקות עלולים לערער את כושר ההרתעה ההיסטורי של ישראל. האיומים החדשים האלה הם שעלולים להגביל את יכולתו של חיל האוויר למלא את ייעודו האסטרטגי"…
החלטות הממשלה לא היו רק פרי של כניעה לפוליטיקאים חרדים, שהסכימו להטלת מגבלות על התפילות רק אם תוטלנה מגבלות דומות גם על ההפגנות, אלא גם ובעיקר תוצאה של חשיפת העימות והסתירה המהותית בין מדינה יהודית ובין מדינה דמוקרטית ואת חוסר האפשרות לרבע את המעגלים או אפילו למצוא חפיפה כלשהי ביניהם…
בשעה 11 של היום ה- 11 של החודש ה- 11 ימלאו 102 שנים לתום מלחמת העולם הראשונה. במדינות תרבות יצלצלו הפעמונים 11 פעמים, לאחר שתי דקות של דומיית זיכרון. ב'מלחמה הגדולה' נהרגו מיליוני חיילים. אני מתכוון לייחד להם שעת זיכרון, לכבודם ולכבוד השלום הנכסף…
בניגוד ליומרת הגנרלים להציג את המלחמה כתלויה בתבונתם, בתכנון ושליטה ריכוזית, תיאר אותה טולסטוי כתופעה כאוטית. החיילים הפשוטים ומפקדי השדה הזוטרים, באחריותם, בתושייתם וביוזמתם הם הקובעים לבסוף את תוצאות המלחמה. זו בדיוק נקודת המבט של הסדרה, 'שעת נעילה'…
מי שהוכיחו את תקפותה של האמרה, ש"עדיף לגנוב רעיון גאוני מלהמציא רעיון בינוני"; ששכללו את השיטות הללו ושעיצבו אותן לצורכיהם; היו המנהיגם היצירתיים, שנאבקו ביניהם במלחמת העולם השנייה משני צידי המתרס – אדולף היטלר ויוזף גבלס מצידה האחד של הגבעה; ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, וינסטון צ'רצ'יל מצידה השני…
אם לא נדע לדרוש אחריותיות מכלי התקשורת אם לא נדאג שכלי התקשורת לא יוכלו להכתיב את עמדתם אם לא נדרוש את שובה של האתיקה העיתונאית למרכז הבמה – אנחנו כולנו נשלם ביוקר!
