yehezkeally@gmail.com

ד"ר פנחס יחזקאלי הוא מומחה לאפקטיביות של ארגונים, המשמש כמנכ"ל חברת "ייצור ידע" העוסקת ביישומים של רשתות ארגוניות. הוא הבעלים והעורך הראשי של אתר הידע, "יצור ידע". יזם משותף ולשעבר, מנכ"ל ונשיא חברת TECI וראש מרכז המחקר והפיתוח שלה. חיבר ארבעה ספרים בתחומים של ניהול מתקדם, מורכבות ורשתות, וערך עשרות אחרים. לפני כן היה ראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ומנהל הידע שלה.

תפקידה של המשטרה בענישה הפלילית

מאת

מטרתו של המאמר לסקור את עבודת המשטרה במסגרת תהליך הענישה הפלילית. קרי, את פעילות המשטרה, שתוצאתה הגשת כתב אישום בבית המשפט: קבלת תלונות וייזום פעולות משטרתיות לגילוי עבירות, המניבות תיקי חקירה; מעצר חשודים לצורך חקירה; השלמת תיקי החקירה והעברת התיקים לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום. ראה אור לראשונה בספר סוגיות בתורת הענישה בישראל (2009), בעריכת שלמה גיורא שוהם ואורי תימור, וניתן להוריד אותו כאן.

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ג) מה קורה כשאוכלוסיות שלמות נתפסות כאיום?

מאת

[בתמונה: מלחמת האזרחים האמריקנית] בפוסטים הקודמים נוכחנו, שכיוון שאין למערכת האכיפה לגיטימציה בקרב הצבורים שאותם כינינו "לא נורמטיביים", אזי כשסדר החיים מתערער ויש חשש שהאוכלוסייה ה"נורמטיבית" תאבד בה אמון, המערכת מתנהגת כלפי מפירי הסדר, יותר כמו צבא שמטרתו לחסל את האויב ולהוציאו מהמשחק ופחות על בסיס האיזונים המפורסמים בין זכויות אזרח לשמירת הביטחון. לשם המחשה, … להמשך קריאה

הקוד הגנטי כמורה דרך לארגונים

מאת

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Stuart Caie לאתר flickr] באחד הפוסטים הקודמים כבר העלינו את התיזה, לפיה מערכות מורכבות, מתחומים שונים, מתנהגות בצורה דומה; ונוכחנו כי התבוננות במערכות בטבע מסייעת לנו להבין דברים המתרחשים במערכות ארגוניות. מערכות ארגוניות למיניהן, גם בעולם העסקי וגם בשירות הציבורי, מתפקדות כיום בסביבה דינמית המשתנה במהירות, כש'מטרת העל' שלהן היא הישרדות במובן של פיתוח … להמשך קריאה

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ב) – הטרור הפלילי כמקרה בוחן

מאת

פיגוע פלילי

[בתמונה: כותרת האתר ynet משנת 2011 לאחר ההתנקשות בעבריין זאב רוזנשטיין בתל אביב]

ב- 5 באוגוסט 2009 בסמוך לשעה 2200, נהרג נער חף מפשע מרמלה, במסגרת ניסיון לחסל עבריין שישב לידו על ספסל ברחוב. שני רוכבי קטנוע התקרבו אל הספסל, אחד מהם שלף אקדח ופתח לעברם בירי (תורג'מן, 2009).

'הפיגועים הפליליים' הללו מטרידים מאוד, אולם, אינם מפרים את סדר החיים התקין שלנו. אנו שומעים, מתרגזים, אך למעט הנפגע ומשפחתו כולנו חוזרים לשגרת יומנו.

אולם, מה היה קורה למשל, לו בפרק זמן קצר הייתה נפגעת כמות נכבדה של אזרחים תמימים, כך שהאזרח הפשוט היה מאבד את הביטחון ואת האמון במערכת האכיפה?

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: רצח מתוך שנאה ומערכת אכיפת החוק

מאת

"רצח מתוך שנאה" הוא העבירה הקשה ביותר במכלול מה שמכונה "פשעי שנאה" או "פשעים מתוך שנאה" (Hate Crimes). הרצח שהעלה את המושג לסדר היום הציבורי, היה הרצח בבר נוער, ב- 1 באוגוסט 2008…

חוק שלוש המכשלות ככלי התמודדות עם הלא-נורמטיבים בחברה

מאת

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות - Three Strikes Law - נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות – Three Strikes Law – נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

במאמרים קודמים כבר חזרתי על הטענה, שמערכת אכיפת החוק אפקטיבית בעיקר כנגד 95% מהאוכלוסייה, שהם החלק הנורמטיבי בחברה, ומצליחה לייצר מולם הרתעה אפקטיבית. נשאלה השאלה איזה כלים קיימים בידי המערכת מול קבוצת האוכלוסייה הלא נורמטיבית?.

חוק שלוש המכשלות או חוק שלוש ההכשלות  או חוק שלוש הפסילות – Three Strikes Law הוא אחד הכלים הללו. מבחינה זו הוא שונה תכלית שינוי מרוב החוקים האחרים ומהווה מהפיכה של ממש, בייעודה של מערכת האכיפה, כיוון שהוא מכוון לייצר הרתעה נגד אוכלוסיה שהייתה קודם לכן אדישה למדי כנגד ההרתעה שייצרה המערכת.

החוק התקבל לראשונה בשנת 1993 במדינת וושינגטון. הוא נקרא בשם , שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball),

שבו שלוש הכשלות (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו.

להמשך קריאה

"עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני…" – האמנם?

מאת

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rennett Stowe לאתר flickr] פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני…" כמעין אליבי לאי ייצור ידע. שהרי, אם הידע קיים כבר במקומות אחרים, למה לא להקל על עצמנו להשיגו משם? כך לדוגמה, חברת "בריטיש פטרוליום" ("British Petroleum") נוהגת להעניק מידי שנה את פרס "גנב השנה" לעובד שהצליח להשיג את … להמשך קריאה

האם יכולנו למנוע את מותה של נועה גולדרינג הקטנה?

מאת

%d7%a8%d7%a6%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92

ב- 25 ביולי 2009 נחנקה נועה גולדרינג בת השלוש והומתה על ידי אביה, והציבור כולו עסק בשאלה, האם ניתן היה המוות להימנע. המשטרה בדקה אם היו תלונות קודמות; קרובי משפחה ומכרים מתוחקרים בתקשורת, חזור ותחקר, לגבי רמיזות שתוכלנה לאתר את אותו רמז, שאם היה מתגלה ומטופל מראש – היה הרצח נמנע.

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!!  שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן…).

להמשך קריאה

שלום הציבור מול זכויות האזרח – המאבק על חוק המאגר הביומטרי כמקרה בוחן

מאת

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי NEC Corporation of America לאתר flickr] התלהטות המאבק על חוק המאגר הביומטרי הינה שיא נוסף בקונפליקט שלא יגמר לעולם, בין  הצורך של מערכת אכיפת החוק לדאוג לשלום הציבור ולהתמודד עם הפשע, לבין חובתה לעשות זאת בדרך שתשמור ככל האפשר על זכויות האזרח. כל חברה דמוקרטית מהווה כר התמודדות לשני אינטרסים סותרים: קיום הסדר החברתי … להמשך קריאה

"ייצור ידע" – כאוס יצירתי, החיוני לארגונים

מאת

[מקור התמונה] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] בפוסט זה נטען, כי המרכיב החיוני ביותר לארגון במציאות דינאמית המשתנה במהירות הוא "ייצור הידע" (Knowledge Production). יותר ויותר נדרשים ארגונים לקבל החלטות "פורצות דרך", שאינן בבחינת "עוד מאותו דבר", או "חיפוש המטבע מתחת לפנס". המפתח לכך הוא סוג מסוים של ידע. נגדיר לצרכינו את תהליך "ייצור הידע" בארגון כ"כאוס … להמשך קריאה