האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
'צוות שיפור' (Quality Improvement Yeam) הוא כלי של למידה ארגונית; וכלי לשינוי תרבות ארגונית: קבוצת עובדים שמתארגנת לחקור נושא טעון שיפור, ליצור פתרונות, ליישמם ולהטמיעם, בתמיכת ההנהלה, כאשר הנושא יכול להיבחר ע"י הצוות באישור המנהלים; או מומלץ ע"י המנהלים… העיקרון הבסיסי שמאחורי צוותי השיפור הוא, שהידע מצוי בשטח: שהעובדים – ולא המנהלים – הם שמכירים היטב את נקודות התורפה של התהליכים, ואת הדרכים לטפל בהן.
בימים אלה מסיים אלוף גרשון הכהן חמש שנים כמפקד המכללות הצבאיות, ובתוכן, המכללה לביטחון לאומי. להלן דברים שנשא בטקס העברת המינוי למחליפו, לאלוף יוסי ביידץ. כתמיד, הנאום הזה מהווה שעור טוב בסוגיות של מורכבות, מנהיגות ופיקוד צבאי והחינוך לערכים ומקומו בצבא.
באמצע אוגוסט 2011 עמדה המשטרה בבריטניה באחד האתגרים הקשים בתולדותיה – מהומות דמים בלונדון, במנצ'סטר, בבירמינגהם ובערים נוספות, שתוארו בתקשורת הבריטית כ"נוראיים ביותר שראתה לונדון מאז הבליץ הגרמני במלחמת העולם השנייה". צעיר אחד נהרג באופן ישיר במהומות, ושלושה נוספים נהרגו כשניסו להגן על העסק של אביהם (ביסמוט, 2011; חלילי, 2011).
האזרחים שחשו נטושים התאגדו למעין 'משמר אזרחי' ששמר על הבתים והעסקים וניקה את הונדליזם. קבוצות אזרחים אחרות הקימו אתרי אינטרנט שמזמינים עדי ראייה לתעד ולצלם פורעים במהלך מסעות ההרס והביזה כדי לנסות ולאתר אותם ולהביא למעצרם (חלילי, 2011).
התקשורת בבריטניה, וגם בישראל, לא פרגנה למשטרה הבריטית. כך למשל כתב ה'טיימס' הלונדוני על "אוזלת ידה של המשטרה… שבמשך שני לילות רצופים לא מנעה את הביזה, וגרמה לחוסר אמון קשה כלפיה מצד הציבור: המתפרעים נטלו את השליטה בזמן שהמשטרה נטשה את הרחובות…" (ביסמוט, 2011).
כיצד עמדה המשטרה הבריטית באתגר הזה ומהם הלקחים שניתן להפיק מכך לגבינו? בכך עוסק מאמר זה.
הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (תיקון – התאגדות שוטרים) מחד גיסא, והצטרפות מערך הכבאים המאוגד למשרד לביטחון הפנים מאידך גיסא, הינם הזדמנות פז לקיים הערכת מצב ברמת המשרד על שינוי פאזה בנוגע למאבק על שכר אנשי הארגונים הכפופים למשרד. תמיכה של המשרד בהתאגדות עובדיו (גם אם בהגבלה של מניעת שביתות ובוררות חובה), במציאות יחסי העבודה בישראל שבה 'רק החזק לוקח', יכולה להיות קפיצת מדרגה בדרך לשיפור תנאי השירות של מערך ביטחון הפנים כולו…
[בתמונה: האלוף גרשון הכהן בסיום מחזור מב"ל בהר הצופים; מאוסף התמונות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל]
ב- 25 ביולי 2011 הסתיים, במזל טוב, מחזור נוסף (ל"ח) של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, בטקס המסורתי באודטוריום הר הצופים בירושלים. כמנהגנו בשנים האחרונות, אנו מביאים את נאומו של האלוף גרשון הכהן. הנאום הזה שונה מהותית מה'בלה בלה' הרגיל ששומעים בטקסים הללו. זהו טקסט מורכב וקשה לקריאה, אולם לטעמנו, משמעותי ומרתק. שימו לב למשמעויות החבויות בין המילים, שחזקות אף יותר מהמילים עצמן…
ועוד נקודה למחשבה: האם הבכירים שהסבו שם ל'שולחן הכבוד' הבינו את הנאום? ואלה שהבינו – מה הם חושבים עליו…??
בינואר 2002 פרסמתי מאמר מקצועי בכתב העת של משטרת ישראל "מראות המשטרה" (גיליון 187, ינואר-פברואר 2002, עמ' 19-18). ייחודו של המאמר היה בכך שהיה אחד הראשונים להתמודד עם סוגיה שנויה במחלוקת, המקשה על ההתמודדות המערכתית עם תופעת האלימות במשפחה – תופעת תלונות השווא. אולי בשל כך, הפך המאמר מבוקש מאוד ומידי שבוע נשלחות פניות לקבל את המקור. על כן, וכיוון שלטעמנו המאמר נכון היום כאז (אם כי לא תמיד זכה בדיון הציבורי לפרשנות המקורית); החלטנו להביא אותו, כמות שהוא, במסגרת זו…
כמו שהישראלי הממוצע אוהב את הטלפון הסלולרי שלו ושונא את חברות הסלולר, כך אוהבת התקשורת את הדרמה והאקשן שמספקת לה המשטרה בזמן אמת; ושונאת את המחיר שהיא משלמת על כך; ואילו המשטרה אוהבת את החמימות הנעימה שבפרסום וביחסי הציבור ושונאת את השטחיות שבה היא נמדדת על ידי התקשורת ואת הכוויות הנגרמות לעיתים כתוצאה מקרבת יתר לאש.
מזה יותר מעשור לוחצים רוב המומחים להעביר את תחום העורף מצה"ל לאחריות המשרד לביטחון הפנים. באביב 2007 נדמה היה לרגע שנפל דבר. לאחר שגם "המועצה לביטחון לאומי" המליצה ברוח זו, הועבר הנושא להחלטת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שנמנע מלשנות את המצב. מכך ניתן להפיק שני לקחים עיקריים: האחד, שהמלצות מומחים רחוקות מלהוות ערובה ליישום בשטח; והשני, שלא כל מה שהמומחים ממליצים הוא תמיד נכון וישים לביצוע…
בפוסט זה נתחקה אחר שורשיה של בעיית המנהיגות, המאתגרת את משטרת ישראל, ונאיר חלק מהסיבות לכך.
שני העשורים האחרונים היו עשורים קריטיים למשטרה. בשניהם עמדו בפניה אתגרים יוצאי דופן – איומים המערערים על הרלוונטיות שלה ועל האפקטיביות שלה. זאת, בצד הזדמנויות, שעשויות לאפשר לה להפוך לאחד מגופי הביטחון הלאומי הנחשבים והמובילים בישראל. האם קברניטי המשטרה עמדו בהם בכבוד?
הפיסיקה החברתית היא הסיכוי שלנו לפצח את סוד הסדר האחר שבכאוס. אבל גם אם נצליח בכך, עדיין נזדקק הרבה לכלים, המאפשרים התמודדות עם אי הוודאות, ביניהם ייצור ידע בזמן אמת ועידוד התארגנות עצמית. עולמנו לא יחדל להיות מורכב ודינאמיות למרות הכל…
