פנחס יחזקאלי: הרהורים על ספרה של קרולין גליק, 'סיפוח עכשיו'

דומה כי מקבלי ההחלטות הישראלים והפלסטינים כבר מבינים שאופציית 'שתי מדינות לשני עמים' כבר אינה רלוונטית במציאות הנוכחית. יתרה מכך, חלק מהצעדים שאותם מבצעים שני הצדדים ניתנים להסבר כצעדים מכינים של צבירת עוצמה במציאות החדשה, לקראת ההכרזה על פתרון אחר… בפתרון אחר, אפשרי, עוסק ספרה של קרוליין גליק, 'סיפוח עכשיו'…

איראן מממשת רווחים…

למי שטרם הבין, הסכם הגרעין הוא רק חלק אחד בפאזל שהתווה הממשל האמריקני. הכאוס שנוצר במזרח התיכון עם פינוי החיילים האמריקנים, יצר צורך דחוף במעצמה אזורית שתייצב את המצב. בברירה שבין המשטר האיראני המחייך למערב מול המשטר התורכי, הקפריזי והלא יציב, בחר הממשל בגרוע בעיניו פחות מבין שניהם. המשמעות: יש לאיראנים יד חופשית לייצב את … להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: על החטיבה להתיישבות ועל משילות בעולם מורכב

ב-26 בפברואר 2015 פרסמה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עוד דינה זילבר, מסמך מרתק לעוסקים בסוגיות של משילות בעולם מורכב ודינאמי. המסמך (14 עמודים) נקרא: ככה (כבר) לא בונים חומה: צבר אנומליות בקשר שבין החטיבה להתיישבות לבין המדינה, והתיקון המחייב [ניתן להוריד את המסמך כאן]. הטיעון העיקרי של המסמך הוא שפעולת החטיבה אינה משקפת מבנה שלטוני העומד בקנה אחד עם עקרון שלטון החוק ועם נורמות המנהל הציבורי… דפוסים שהתאימו לתקופת המדינה שבדרך אינם יכולים להוסיף ולהתקיים עוד במתכונתם המקורית, במדינה שכבר עברה את תקופת התבגרותה והמתיימרת לפעול כמדינה מתוקנת", ולכן, עליה להחזיר את המנדט למדינה. האמנם?

פנחס יחזקאלי: מתי יכול ארגון להיחשב מצליח, ומתי ולמה הוא נכשל?

מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.

פנחס יחזקאלי: התרבות הארגונית של המשטרה והרב תרבותיות: פרשת מזל אסתרחן

כשארגון מאבד קשר עם המציאות נפתח מה שמכונה "פער רלוונטיות": הבנת המציאות של אנשי הארגון נפגמת, והתרבות הארגונית שלו אינה רלוונטית למציאות העכשווית. ואז, כשהתרבות נפגשת עם המציאות עפים ניצוצות, והנפגעים – משני הצדדים – אינם תמיד אלה שמגיע להם…

הטרדות מיניות הן חלק מתרבות הארגונים הצבאיים!

[התמונה: צילום מסך מהסדרת הטלוויזיה NCIS] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] למי שחושב שהטרדות מיניות זו המצאה של משטרת ישראל, מצ"ב תמלול של  קטע הפתיחה מפרק הסיום של העונה הרביעית של הסדרה המעולה NCIS, המתארת את עבודת סוכנות החקירות והמודיעין של … להמשך קריאה

יהודה יעקב: שורשי ניצחון ההתגרענות האיראנית

[יהודה יעקב: הפעלת העוצמה המדינית במשבר הגרעין הבינלאומי עם איראן, 2004-2003; להורדת החוברת לחץ כאן: עיונים בבטלם 15 – יהודה יעקב – הפעלת העוצמה המדינית]   העוגן העיקרי של בנימין נתניהו במערכת הבחירות הזו הוא סיפור הגרעין האיראני, וההסכם המתהווה בינה לבין המערב. העיסוק בנאומו של נתניהו לא יורד מסדר היום – בארצות הברית ובישראל – … להמשך קריאה

טפשות משטרתית וסיבותיה

איך ניצב משנה מבוגר, רציונלי, אחראי ומנוסה, יכול לצאת מכנס חירום של הקצונה הבכירה של המשטרה עם המפכ"ל בנושא ההטרדות המיניות, להתקשר למתנדבת ולקבוע איתה בלובי של מלון? איך שועלי קרבות וותיקים בשדות הפוליטיקה הארגונית כמו ניצבי המשטרה לא הבינו, לאחר פרשת ניסו שחם, שנפל דבר והגיע העת להשתנות? מה גורם לאנשים טובים ומנוסים להתעקש ולהמשיך באותה דרך שכבר ברור לכולם שהיא מובילה לביזוי, להשפלה, ולסילוק מהמשטרה?

כמה היא ישראלית…

  [הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Friends123. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC0] לפני שנים, כשסיני הייתה גן עדן ולא בסיס קדמי של אלקעידה, לקחתי ממעבר הגבול באילת מונית לטאבה. נהג המונית, בדואי מקומי שהתפרנס מהסעת ישראלים, טען אז באזני, שמי שחושב שערבים ויהודים בישראל שונים חי בסרט. "אני רואה … להמשך קריאה

הכל אודות איראן…

[המפה: צילום מסך מתוך סרט היו-טיוב: אלון ליאל על ישראל האהבלית מול טורקיה] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * כשאינך מבין מדוע מתרחשים דברים בזירה … להמשך קריאה