'תופעת ביינום': היעדר 'משחק קבוצתי' בארגונים

מה קורה כשעובד אפקטיבי מאוד אך אנוכי ואגוצנטרי נכנס למחלקה ה"משחקת משחק קבוצתי"?
את התופעה הזו אנו מכנים 'תופעת ביינום', על שם ויליאם (ויל) ביינום (Bynum), רכז קבוצת הכדור-סל של מכבי תל אביב בעונות 2006 ו- 2007. ביינום, שחקן מוכשר – אבל זאב בודד – היה תמיד במרכז הזרקורים, "גונב את ההצגה" מחבריו במבצעים ייחודיים. הוא הצטיין, אבל הקבוצה איבדה את יכולתה הקבוצתית. היעדר שיתוף הפעולה פגע בה באופן משמעותי. תפוקות הקבוצה נפלו מסך יכולות שחקניה…

המפכ"ל עלה על מוקש…

פרק הגון למד המפכ"ל, רוני אלשייך, בהלכות עוצמה. הוא התכוון לטוב. לשנות את התרבות הארגונית, האיומה הזאת, של המשטרה. לשם כך הובא אליה. אבל, הקטע הזה – עם המכתבים האנונימיים – יצא לו רע בעיתוי ובמקום. זה התלבש לו בהקשר של הטרדות מיניות… הוא דרך על היבלת הלא נכונה ופתח תיבת פנדורה, שלא תיסגר זמן רב… מרגע שהחברות הלובי הנשי נעצו בו שיניים, הן לא תנחנה לו, מן הסתם, עד סוף הקריירה.
כל הסיפור הוא סערה בכוס מים. הרי כל חשד לפלילים מטופל, וכל מכתב היה מגיע למח"ש, ולו כדי לשלול עבירה פלילית. בסערת הלא כלום הזאת, אבדו הדברים הכל כך חשובים שאמר על התרבות המשטרתית, ועלך הפוליטיקה הארגונית האובססיבית, רוויית היצרים שלה. פתאום, זה כבר לא מעניין אף אחד…

רועי צזנה: החינוך הופך למשחק

משחקי מחשב נחשבים בעיני מורים רבים כאויב הגדול של מערכת החינוך, ומסיבה טובה. הון תועפות מושקע בפיתוח המשחקים כך שיקסמו לנפשם של הילדים והמבוגרים, בוודאי יותר מהשיעורים היבשים שמועברים בכיתות הלימוד. באותו הזמן ממש, בתי הספר ומערכת החינוך נותרו נטועים באותם דפוסי פעילות מהעבר הרחוק. מה הפלא שילדים כיום יודעים להתחבר באמצעות האקס-בוקס לאלפי שחקנים מסביב לעולם, לנהל קבוצות וגילדות בוורלד אוף וורקראפט, לבנות ערים ממוחשבות ולנהל פיצרייה וירטואלית בהצטיינות – אך אינם מצליחים להישאר ערים בשיעורים, או למצוא זמן פנוי להכין את שיעורי הבית?

פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא, שיעור בנהלים ארגוניים

ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו…

אבי הראל: מהות חטאם של נדב ואביהוא בחנוכת המשכן

היותם של נדב ואביהוא כוהנים ומשמשים בקודש לפני ולפנים, מציב אותם כנותני דוגמה אישית לכלל העם, עובדה היכולה לחולל בלב כל אחד ואחד את המחשבה כי עבודה חתרנית וספונטנית – ללא כללים מובנים – היא הראויה ביותר. אולם, עבודה שכזאת הינה פתח לכאוס מוחלט בעבודת המשכן בכלל ועבודת האל בפרט. אשר על כן, תגובת האל למעשיהם הינה מידית, זאת במטרה למנוע כאוס אמוני ודתי גם יחד…

מה באמת התרחש בחברון?

[בצילום: כתבת ynet בנושא] אחד מחברי ביקש לפרסם את המאמר הזה בעילום שם. רק העובדה הזו מעידה כאלף עדים עד כמה קשה ובוטה השיח היום ברשתות החברתיות. אני עושה כבקשתו, בתקווה שנצליח – בניגוד לאחרים – לנהל דיון רגוע ולהגיע לתובנות… כולם מדברים על אירוע הירי במחבל בחברון, אז תרשו גם לי להגיד כמה דברים: … להמשך קריאה

רועי צזנה: חינוך ועתידנות – לעבור את מחסום שתי סטיות התקן

כאשר אנו מסתכלים לעתיד, קשה לראות כיצד יוכלו בתי הספר של ההווה להישאר מקובעים בדרכיהם. המוסדות שנוצרו בעבר הרחוק יאלצו להתאים את עצמם ליכולות שפותחת הטכנולוגיה כדי לסייע לתלמידים לעמוד בדרישות של מערכת עבודה והצלחה תובענית יותר ויותר. הכיתות, שמבוססות על חלוקה שרירותית לגילאים, יפנו דרכן לחלוקה עדינה ונקודתית יותר הבוחנת את יכולותיו של כל תלמיד באשר הוא…

גרשון הכהן: כמה עדכונים שכדאי לדעת על גדרות ביטחון והפרדה

גדר טובה עושה שכנים טובים. פתגם אמריקאי זה הושמע לנו פעמים רבות על ידי מרטין אינדיק (Martin Indyk), ויתר חסידי תורת ההיפרדות מפלסטינים. עיקרון זה כנראה מתפקד יפה כשמדובר בשני שכנים אמריקאים שנפגשים ביום א' באותה הכנסייה, וגדר ביניהם באמת מונעת סכסוכים מיותרים. הבה נתבונן אם כן, בכמה דברים שכדאי לדעת על גדרות הביטחון וההפרדה, שישראלים משליכים עליהם את יהבם

אבי הראל: הרב המהמר – קווים לדמותו של יהודה אריה ממודינה

הימורים 2

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dan Goodwin לאתר flickr]

אבי הראל 5

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מבוא

לאחרונה עלה שוב הרעיון להקים קזינו בעיר הנופש אילת. אמנם הרעיון אינו חדש, אבל כמו בפעמים הקודמות כנראה שהוא יישאר בגדר רעיון. זאת לאו דווקא בגלל בעיות הלכתיות או מוסריות, אלא בגלל בעיות פוליטיות, כמו גם הביורוקרטיה והסרבול הסטטוטורי הקיימים במחוזותינו. בדברי הבאים אתייחס בקצרה לפן ההלכתי הקשור לרעיון זה, ולאישיות רבנית ססגונית ופורצת דרך בנידון.

נפתח בדבריו הנחרצים של הנביא ירמיהו : עושה עושר ולא במשפט החצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל (ירמיהו, פרק יז, פסוק יא). פירוש פשט של הפסוק הוא כדלקמן – מי שבאמת רוצה להרוויח כסף שיעמול עליו , בחינת: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רק מה שאדם יגע ומתאמץ כדי להשיגו, מוערך ומבורך. כמובן, שלפי רוח דברים זו הימורים הם דבר פסול לחלוטין.

להמשך קריאה

אבי ברוכמן: האם משטרת ישראל קובעת את רף הענישה הפלילית?

חוק

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Woody Hibbard לאתר flickr]

רף ענישה תחתון הוא העונש המינימלי שמקבל נאשם שהורשע בעבירה מסוימת. רמת העונש שהתביעה המשטרתית והפרקליטות דורשות בבתי המשפט, לאחר ההרשעה, מעצבת במידה רבה את רף הענישה.

אבי ברוכמן

אף שהיא מטפלת בכ-90% מהתיקים הפליליים, עד כה סירבה התביעה המשטרתית לחשוף את טווח הענישה שהיא נוהגת לדרוש בבתי המשפט. כעת, מתפרסמים הנתונים לראשונה (פולבר, 2016):

  • החזקת קנביס – עבודות שרות;
  • החזקת סמים קשים – 8 חודשי מאסר;
  • גניבת רכב – שנתיים וחצי מאסר;
  • פריצה לדירה – שנת מאסר;
  • החזקת נשק – שנתיים מאסר;
  • מכירת אלכוהול לקטין – עבודות שרות.

בדיונים שאני מקיים עם הסטודנטים שלי – שחלקם עובדים במערכת אכיפת החוק – אני שומע ביקורת, לא אחת, בעיקר מאנשי המשטרה, על רף הענישה הנמוך של מערכת המשפט:

…. אנחנו משקיעים המון מאמץ באיתור העבריין, איסוף ראיות ולבסוף, כשהוא מגיע לבית המשפט מקבל עונש מגוחך, ואנחנו פוגשים אותו אחרי תקופה קצרה ברחובות…לעתים הוא צוחק מאיתנו…"

להמשך קריאה