פנחס יחזקאלי: בלאט, לברון ותורת הרשתות

פיטוריו של דויד בלאט מאימון קבוצת הקליבלנד קבלירס ב-22 בינואר 2016 סוקרה כבר מכל זווית אפשרית, למעט זווית מקצועית אחת שראויה לבחינה – זו של תורת הרשתות…

גרשון הכהן: המאבק על ענף התודעה היהודית בצה"ל

[לאוסף המאמרים על התודעה – והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת עולם קטן, 10 ביוני 2016. הוא מועלה באישור המחבר] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה … להמשך קריאה

ביטחון כמוצר מדף

הביטחון כמוצר מדף

[מקור התמונה]

כנראה שלבור הרדידות הציבורית אין תחתית. ב-27 בינואר 2016 פורסמו עדויות שתי נערות שראו את המחבל בדרך לכפרו באוטובוס אחרי הפיגוע, והתקשורת סערה:

כך למשל, יצא האתר ynet בכותרת: עדויות המחדל נחשפות: ראיתי את המחבל באוטובוס. בכתבה מסופר כי שתי נערות שנסעו באוטובוס ראו את המחבל, ופנו למשטרה באמצעות מעסיקן באותו הערב, חמש שעות לאחר האירוע. המשטרה טרטרה אותן כדרכה, ממוקד 100 למוקד 110. הן לא התייאשו ופנו ארבע פעמים, עד שנענו: אם לא חזרנו עד עכשיו – סימן שזה לא רלוונטי" (סניור ואפרים, 2016). 

להמשך קריאה

אבי הראל: הכאורדר הראשון, עשרת הדברות

כאורדר (Chaorder) הוא חזרה מן הכאוס אל הסדר. בעוד שהכאוס מוגדר כסוג התנהגות של מערכת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה, הרי שבכאורדר אנו מצליחים לאתר את דפוס הפעולה הנכון, לרסן את הכאוס, ולהחזיר את המערכת לשליטה. עשרת הדברות הם אולי הכאורדר הראשון, המייצר 'סולם' לעליה מן הכאוס אל סדר מסוג חדש

האם הפלסטינים מיואשים?

לעולם אל תנסה להבין את יריבך. התמקד בהבנה לאן פניו מועדות… [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] אסמעיל הנייה על ה'ייאוש' הפלסטיני הנייה התייחס בדצמבר 2015 לנאומו של יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, חודש לפני כן, לפיהן ה"התקוממות העממית" של הדור הפלסטיני הצעיר נובעת מיאוש והיעדר חזון מדיני. אבו מאזן הסביר כי הצעירים … להמשך קריאה

מבנה המוח והמערכת הפוליטית

[מקור התמונה] המאמר זה הוא פרי רעיונה של מיה אבימור, והוא מוקדש לה בהערכה רבה! באחד הויכוחים שלנו בפייסבוק, העלתה מיה אבימור את הרעיון שהמפלגות הפוליטיות מתנהגות באופן מובנה, לטוב ולרע, כמו ההֵמִיסְפֵרָה הימנית וההֵמִיסְפֵרָה השמאלית במוח. נדלקתי על הרעיון משום שהוא עושה שכל. מערכות מורכבות משיגות את מטרתן דרך איזון בין ניגודים. כמו ששני חלקי המוח … להמשך קריאה

אז מה היה לנו שם, בפרשת גבי אשכנזי?

[הצילום של אהוד ברק זמין לפי תנאי הקדשה עולמית לנחלת הכלל CC0 1.0 של Creative Commons; הצילום של גבי אשכנזי הועלה לויקיפדיה ע"י Cherie A. Thurlby, והוא נחלת הכלל] החומרים המנוגדים שפורסמה התקשורת בפרשת גבי אשכנזי הם הסבר מצוין לביטול שחשים רוב הישראלים כלפיה. מה לא היה שם… מפוטש (הפיכה) של הצבא כנגד הדרג הפוליטי ועד חוסר … להמשך קריאה

אילי גולדברג: מדיניות הכליאה בישראל כפי שהיא משתקפת בעמדותיהם של מנהלי בתי הסוהר: ענישה או שיקום

מנהלי בתי הסוהר בישראל נמצאים בקונפליקט תפקידי, שכן הם תומכים במובהק בשיקום, אך בפועל מתקיימת מדיניות כליאה ענישתית-אחזקתית. ברוח השינוי שחל בחברה המערבית המודרנית לחיזוק הגישה השיקומית בבתי הסוהר, נדרשת בישראל רפורמה במדיניות הכליאה, שתיתן תוקף לתפיסה שבית הסוהר הוא ארגון אזרחי ותגדיר את שיקום האסירים כיעד מרכזי. החלטה כזו עשויה להביא לידי שינוי בסדרי העדיפויות בפעילויות בתי הסוהר ולהקצאת משאבים בהתאם. היא עשויה לעודד את העשייה של מפקדי בתי הסוהר בתחום השיקום ולמנוע את הקונפליקט.

אבי הראל: הצלת יהודים באיטליה הפשיסטית

ב- 8.9.1943, בד בבד עם שחרורה של דרום איטליה בידי בנות הברית, נכבש בידי הגרמנים צפונה של המדינה, אזור בו היו מרוכזים מרבית היהודים. הגרמנים החלו בפעילות ובהכנות לוגיסטיות לביצוע הפתרון הסופי ליהודי איטליה, שהיו באותה עת תחת שלטון גרמני ישיר. הגרמנים החלו לערוך מצוד נרחב אחרי היהודים, אולם רבים מן היהודים עזבו מבעוד מועד את דירותיהם והסתתרו אצל שכנים איטלקיים. סמוך לעיר טריאסטה הוקם מחנה ריכוז שישמש גם כמחנה השמדה, והמשמעת ותנאי המחייה בו הזכירו את שלטון האימים ששרר במחנות בניהול הגרמנים…

ההיגיון הפרדוקסלי של המלחמה בפשע המאורגן

ההיגיון הפרדוקסלי של המאבק בפשע המאורגן

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

רק במאי 2015 התבשרנו על הצלחה חסרת תקדים של משטרת ישראל בחיסול צמרת העולם התחתון הישראלי. כיום, רוב ראשי הפשע המאורגן – שכיכבו בתקשורת בעשור האחרון – נחים לבטח מאחורי הסורגים. האם מוגזם לצפות שעכשיו תשקוט הארץ 40 שנה?

אז זהו, שלא רק שזה מוגזם, ההיגיון הפרדוקסלי של המלחמה בפשע המאורגן (שהוא ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת) משטה בנו: ככל שנצליח יותר, כך יתרבו החיסולים, והסיכון יגבר.

להמשך קריאה