רועי צזנה: האם רכבים ללא-נהג ישמשו לפשיעה?

כוחות אכיפת החוק ישתנו ביחד עם העולם. הסוכנות חוזה שמספר תאונות הדרכים יפחת, ולכן גם יהיה פחות צורך בשירותי המשטרה. מצד שני, כאשר יזכו השוטרים במכוניות אוטונומיות משלהם, יוכלו אלו לבצע מרדפים חכמים במיוחד אחר פושעים. לפי הדו"ח, הרכבים האוטונומיים יוכלו לבצע בבטיחות פניות חדות ותמרונים מרשימים אחרים במהלך מרדפים או הגעה לאירוע חירום. כמובן, גם שוטרים אנושיים יכולים לבצע פעלולים מסוג זה, אך עקב היותם אנושיים הם צפויים לבצע יותר תאונות.

האם עידן התקינות הפוליטית נגמר גם בתחום אכיפת החוק?

מוקדש בתודה ובהערכה לשי פונדק, ששלח את החומר אלי… ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * הסיפור הזה התחיל, כשמהגר בלתי חוקי נעצר במחסום משטרתי לבדיקה שגרתית, שהוצב על ידי שני סגני … להמשך קריאה

הנעת מפקדים בארגונים צבאיים: מש"קים מול קצינים

מעמד המשק בצבאות זרים

[מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר משיח]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מאמר זה מוקדש לרונן סער, שנתן את התמריץ לכתיבת המאמר הזה

כך צוברים ידע: אתה כותב והערות קוראיך פותחים בפניך זוויות והקשרים חדשים… בתגובה למאמר קודם בנושא הנעת מנהלים, כתב רונן סער כך:

במחקר רשתות מצומצם – שערכתי בעבר בבסיס הדרכה בצבא – התגלתה לי תופעה מעניינת: בעל התפקיד – עם כמות קשרי הגומלין הרבה ביותר ו/או כמות המעוניינים להיות עמו בקשר הרבה ביותר – לא היה המפקד וגם לא סגנו או ראשי הענפים (אלוף משנה וסגני אלופים), אלא המדריך הראשי (רב-סרן) או קצין האגם ביח' שדה.

כאשר המפקד נתפס כביורוקרט ולא נגיש, או כשהסיכוי לקבל ממנו 'כן' נתפס כנמוך, העדיפו רבים את הקשר עם המדריך הראשי, כמוציא ומביא מטעם המפקד, או כשלב של בדיקת התכנות וריכוך, לפני הפניה למפקד. אמנם נדרשה החלטת מפקד בכל עניין מהותי – כנהוג בארגון צבאי היררכי – אך הדרך אליו עברה דרך המדריך הראשי חסר הדיסטנס הפיקודי.

ההערה הזו, של רונן סער, גרמה לי לחפש גילויים נוספים של התופעה גם בארגונים צבאיים:

להמשך קריאה

אלעד רזניק: שוברים שתיקה ואיסוף מידע במאה ה- 21

המודיעין בנוי מאיסוף של המון פרטים קטנים חסרי חשיבות לכאורה. שיבוצם של אלו – ביחד בתצריף (תחשבו על פאזל) – מאפשר למחפש המידע הבנה טובה יותר של יעד הפעילות המודיעינית שלו. המשל בחודש ספטמבר האחרון נפרצה מערכת המחשב של יחידת ההסעדה של הפנטגון, המנהלת את שלל המסעדות הפזורות ברחבי הקומפלקס. בפנטגון יש כ- 20 מסעדות … להמשך קריאה

יחזקאלי ואונגר משיח: זו מזכירתי… היא המנהל האמתי פה!

"תכירו בבקשה. זו מזכירתי… היא המנהל האמתי פה!" פעמים רבות שמענו את המשפט הזה… בחלק מהמקרים המנהל התכוון להחמיא למזכירתו. במקרים אחרים הייתה לנו הרגשה, שמדובר ביותר ממחמאה גרידא. כשהתחלנו להתעמק בתוצאות האבחונים הארגוניים הרשתיים, הבנו למה הרגשנו כך…

רוברט פרידמן: תנועת החרם בעקבות משטרת ישראל ו- GILEE

[מקור התמונה: GILEE] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] פרופ' רוברט ר' פרידמן (Robert R. Friedmann) הוא היוצר והמנהל של 'גילי' (Georgia International Law Enforcement Exchange – GILEE) פרויקט שותפויות בין משטרות; ופרופסור אמריטוס לצדק פלילי בית הספר ללימודי מדיניות אנדרו יאנג באוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה. כהן כיו"ר המחלקה לצדק פלילי באוניברסיטה זו (2002-1989) וכיו"ר מפעל … להמשך קריאה

יחזקאלי ואונגר משיח: הנעת מנהלים – כמו הנעת עובדים אבל הפוך…

הנעת מנהלים (Managers Motivation) היא תמונת המראה של הנעת עובדים על ידי מנהליהם. משמע, הפעלת עוצמה של עובדים כלפי מנהליהם: היכולת לגרום למנהל לעשות את רצון העובד, גם אם אין לו רצון לכך וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלו…

פנחס יחזקאלי: למה רצח תאיר ראדה הפך לקונספירציה?

תיאורית קונספירציה או תיאורית קשר או טענת מזימה (Conspiracy Theory) מסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני, הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין. זאת, על בסיס ההנחה, שגורמים רבי כוח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור. ..

אבי הראל: עמלק כסמל של כאוס ואי ודאות

המאמר סוקר את דפוס המלחמה של עם ישראל בצאתו ממצרים, ובוחן את האזכורים הבולטים במקרא, בדבר המלחמה בעמלק.

גרשון הכהן: ההגנה על דו קיום ערבי יהודי כאינטרס ישראלי

גרשון הכהן על אבדן האמון בדו קיום

[התמונה: דובר צה"ל]

ביציאתו למלחמת יום הכיפורים, הגדיר נשיא מצרים אנוואר סאדאת כיעד, את הפגיעה בתפיסת הביטחון הישראלית. רעיון המלחמה שעוצב על ידו, כוון במודעות מעמיקה להשגת יעד זה.

לגל הטרור הנוכחי אין מנהיג גלוי שמוביל ומגדיר במפורש יעדים ומטרות. אולם במגמה המתפתחת, הוא עלול להשיג יעד משמעותי: לדחוף את הישראלים לאבדן אמון באפשרות לדו-קיום בממשקי החיים היום יומיים בין יהודים לערבים; ומתוך כך, לדחוף את הישראלים לסבב נוסף של מהלכי היפרדות במגמה סוחפת. 

על פניה, ההצעה להיפרדות יכולה להראות כמשרתת את האינטרס הישראלי. היא מוצגת כמענה ביטחוני, ומה כביכול מבקשים ישראלים פרט ליציבות ולביטחון. למנהיגינו מייסדי המדינה היה ברור שאנו מבקשים הרבה מעבר לכך, וכדברי בן גוריון, הביטחון הוא רק תנאי לקיומנו ואינו היעוד המרכזי למפעלנו.

להמשך קריאה