yehezkeally@gmail.com

מאמרו הרהוט והטוב של ד"ר אבי ברוכמן – בסוגיית הפיצויים שמשלמת המשטרה לאזרחים על עוולות שביצעה – הוא הזדמנות מצוינת לפתוח דיון בסוגיה זו, שבה דעתי שונה: אחוז מסוים של תקלות הוא מנת חלקו של כל תהליך ייצור, קל וחומר בתהליכים אנושיים, הפועלים במצבי לחץ וחוסר וודאות. בתחום זה של תשלום פיצויים לאזרחים על עוולות, משטרת ישראל אינה שונה מכל משטרה מערבית אחרת! נוח לנו לחשוב, שתקלות הן תמיד תוצרה של מחדל. לעולם תהיינה תקלות בלתי צפויות ותוצאות בלתי צפויות, וככל שהעומס המתח ואי הוודאות יגברו, כך תגברנה התקלות בהתאמה.

במאמרו, "המשמעות של נאום סגן הרמטכ"ל: לצה"ל נמאס!" מיום 6.05.16, בוחן פנחס יחזקאלי את נאומו של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, וגוזר ממנו כמה מסקנות מרחיקות לכת. בניגוד לפרשנות שנתן יחזקאלי לנאום, לא מצאתי בדברים שפורסמו שום התייחסות לפלסטין, פלסטינאים או יהודה ושומרון. משיכת הנאום לכיוון הסוגייה הפלסטינית, גורמת שוב (אולי לא בכוונה) להסרה של הדיון הרציני הפנימי שמנסה לעורר האלוף גולן, מן השולחן הישראלי. אפשר ודאי, ואולי אף רצוי, לדון בשאלת העברת האחריות מצה"ל למשטרה/משמר הגבול, אבל מה הקשר לנאום גולן? אלא אם הדברים הוזכרו בחלק סמוי כלשהו מן הנאום, אין שום קשר בין הא לדא וחבל שנקשרו.

המאמר בוחן את ביקורתו של האלוף נועם תיבון על ראש הצוות שלו לשעבר בסיירת מטכ"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא זה שלימד אותנו את ערכי היחידה – כתב תיבון – לצערי, הערכים האלה לא קיבלו עד היום ביטוי בקריירה הפוליטית והמדינית שלו." ביקורתו של תיבון מתמקדת בשלושה נושאים אקוטיים בניהול בכיר: שיתוף הפעולה, המצוינות ונטילת הסיכונים. המאמר בוחן את הסוגיות הללו אחת לאחת, תוך הצבעה על הפער בין הדרג הטקטי לדרג הבכיר ביחס אליהן.

מתוך שגשוג כלכלי שזכינו למצוא, לאחר יותר ממאה שנות מאמץ ביגיע כפינו החקלאי, שכחנו כי חקלאות ביסודה היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל בארץ, במאמץ להעמיד במקומו מפעל עתיר ידע בתחום שניתן להשיג בו עליונות פורצת דרך. לא כך הדבר בהוויה החקלאית. בקנאה ובהערכה רבה אני מתבונן בשכניי הדרוזים בצפון הגולן, הנאבקים על עיבוד כל חלקת אדמה בהשקעות תשתית הנראות בגלוי כעתירות משאבים. גם במרחבי הרשות הפלסטינית ביהודה ובשומרון, ניכרות השקעות תשתית נרחבות לחקלאות, במימון האיחוד האירופי, שאף הן אינן מוכוונות רק על ידי חישובי כדאיות כלכלית. ואצלנו?

עיקר השקפתו ההיסטורית של הרמב"ם אומרת כי תולדות האנושות, מאדם הראשון עד אחרית הימים, כולל ימות המשיח, מגלמת התקדמות הדרגתית בדרך לאמונה מונותיאיסטית טהורה. לעומתו, החזיק שפינוזה בדעה, כי המושג 'היסטוריה קדושה' מופרך מיסודו, ועקרון המשיחיות הדתית אינו אלא הזיה דתית מתמשכת. מה שקיים הוא הטבע על חוקיו הנצחיים…

שתי סכנות טמונות בהישג הביטחוני המופלא שהושג בידי מדינת ישראל מאז הקמתה: האחת עלולה להתפתח מתוך שביעות הרצון, העלולה להקהות את חושי החרדה, ההכרחיים תמיד להתנהלות אסטרטגית ביקורתית וזהירה; השנייה טמונה בחשש, שמא ניטה לאבד את אמת המידה המפוכחת להערכת כוחנו, ונתפתה לחשוב כי כוחנו ועוצם ידינו עשו לנו את החיל הזה. בעוד אויבינו לסוגיהם בחרו בדרך השואפת לטיפוח עליונות לוחמיהם בכוח אמונתם, המניעה אותם להקרבה בשדה הקרב; בחרנו אנו בפיתוח מואץ של מרחבי היתרון הטכנולוגי. כאן הסיכון הגדול. האביב תמיד קצר, ובכל הצלחה טמון איום הכישלון. עתיד קיומנו תלוי בהפנמה עמוקה של הבנה זו, ובמאמץ מתמיד להתחדשות, לא רק בחומר אלא גם ברוח.

דברי גולן משקפים מצב, שבו פיקוד צה"ל מאס במצב המדיני הנוכחי, שמכרסם בלגיטימיות שלו מכל כיוון: בשמאל הישראלי, בימין (המתנחלים) ובחו"ל, והוא נוקט עמדה ישירה בעד הסכם עם הפלסטינים! המשמעות היא, שעומדות בפני נתניהו שתי אפשרויות: האחת היא שינוי המדיניות והליכה להסכם; השנייה היא העברת האחריות הכוללת על האוכלוסייה בשטחי יהודה ושומרון למשמר הגבול ולמשטרה הכחולה. פעולות אלה הינן יקרות ולא פשוטות, אבל, אם נתניהו חפץ בהקפאת מצב לאורך עוד מספר שנים זוהי אופציה מועדפת. יתרה מכך: אם המטרה העתידית הינה החלת מודל המדינה האחת בין הים לירדן, זהו צעד שיתחייב ממילא.

הגישה הפסיכואנליטית לייעוץ ארגוני מקבילה בין אנשים לארגון, ומניחה כי קיימת השפעה של כוחות, גורמים ודחפים לא מודעים, על התנהגויות פרטים וקבוצות במסגרת הארגון. החזון הארגוני בהגדרתו המקובלת הוא תמונה עתידית של הארגון במיטבו, מעין משאת נפש ארגונית. המאמר בוחן את החזון הארגוני דרך הנחות היסוד ומושגי הגישה הפסיכואנליטית. מקרי הבוחן של חזונות המנותחים במאמר מלמדים כי החזון לאו דווקא מנבא לאן הארגון יגיע בעתיד, אלא פותח חלון לרמה הלא מודעת של הארגון, לחרדותיו, לפחדיו ולדחפיו הראשוניים ביותר.

חוקים הכוללים איסורים של קירבה מינית במשפחה – מלמדים כי יחסים שכאלה היו מצויים, ולכן הם נאסרו על פי חוקי הממלכות הקדומות וגם על פי חוקי המקרא. אחד האיסורים הכתובים בפסוקי המקרא – שמעורר מחלוקת עזה גם בימינו – קשור למשכב זכר. בשלהי שנת 2013, פורסמה התייחסותו של הרב בני לאו לנושא, שיש בה פריצת דרך נועזת, מחשבתית והלכתית.

מודל המדינה הכורדית הוא מקרה בוחן נפלא להבנת הקונספט הניהולי והמנהיגותי של סוג של שינוי מערכתי הקרוי, שינוי מתחת לרדאר. זהו שינוי מוצנע וסמוי מן העין, בדרך אטית של התהוות. הוא מתבצע מבלי ליטול אחריות ישירה עליו, ומבלי לעורר את תשומת הלב של המתנגדים, בתוך המערכת, או מחוץ לה. כאשר השינוי מתגלה מעל פני השטח, התוצאה כבר בלתי הפיכה!