האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המנורה כסמל למבנה הספירות מופיעה כבר בראשית הקבלה, אצל ר' אשר בן דוד, ואחריו נמשכו ר' בחיי בן אשר, ר' מנחם רקאנטי ואחרים. הרעיון היסודי של מקובלים אלה הוא שהמנורה על אף היותה מורכבת מחלקים כדוגמת קנים וגביעים, היות שהיא עשויה מקשה אחת, כך גם עולם הספירות על אף הריבוי שיש בו הוא מהווה אחדות אחת. בגוף ספר הזוהר אין כמעט פירוט של סמליות חלקי המנורה, ורק בתיקוני זוהר המנורה מסמלת כוח מלאכי המצוי מחוץ לספירות.
שישה נושאים בפרשתנו: השוואת גיל החייבים בעבודת המשכן לגיל החייבים בשירות הצבאי; הוראות להמשך המסע לארץ; חגיגה ראשונה של חג הפסח; תלונות נוספות של בני ישראל ושל ה"אספסוף"; אצילת רוח הנבואה על זקני האומה; עונשה של מרים בגין הוצאת דיבה.
בפרשת בהעלותך מצווה משה להכין שתי חצוצרות מכסף. החצוצרות הללו שימשו למתן אות למסע המחנות של בני ישראל במדבר ולהזעקת העדה סמוך לאוהל מועד. תפקידן של החצוצרות לדורות היה לתקוע בהן בזמן מלחמה ובעתות שמחה, חגים ומועדים. החצוצרה במקרא הייתה כלי נגינה הדומה לאבוב קצר ואורכה היה לפי דבריו של יוסף בן מתתיהו פחות מאמה אחת, 48 ס"מ לערך.
המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו – והמונצחת כסמל מדינת ישראל – היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?
פרשת בהעלותך מספרת על משבר מנהיגותי של משה, בגלל רצף חטאי בני ישראל. משה מותש רוחנית ומתקשה לעמוד נוכח מעשי עמו. אשר על כן, כאשר הוא מביע זאת בפני האל, ה' מצווה אותו למנות שבעים נבחרים, שיעזרו לו בהנהגת העם מההיבט הרוחני, ובגין כך נחה רוח הקודש גם על שבעים אנשים אלה.
On a scale with hubris on one pole and self-abnegation on the other – both extremes contradict the values of Torah – humility is much closer to the latter. Humility – a behavioral conduct — can only be seen in the presence of other people, when you turn far away from narcissism and the thought that ‘’My power and the might of my own hand have gotten me this wealth’’ (Deuteronomy 8:17).
המנורה עצמה הייתה עשויה זהב טהור, מקשה אחת (ללא הלחמות), מגוש זהב שעובד בדרך נס לצורך עשיית המנורה. ישנה מחלוקת לגבי צורת המנורה, יש הסוברים שמהקנה המרכזי יצאו קנים ישרים בצורה אלכסונית ויש הסוברים שהצורה הייתה כפי שמופיע בסמל המדינה שנלקח מתבליט הקיים בשער טיטוס שברומא…
בפרשת בהעלותך, בפרק ט', מסופר על אנשים שהיו טמאים לנפש אדם שמנע מהם להקריב את קורבן פסח במועדו בי"ד בניסן. ההכרעה האלוהית בעניינם הייתה מפתיעה, ונתנה מועד נוסף להקרבת קורבן פסח, חודש תמים מאוחר ממועדו המקורי. אין תקדים לכך שקורבן חשוב בחג מרכזי המוגדר כרגל, מקבל אפשרות לחוג אותו במועד ב'…
בתחילתה של פרשת בהעלותך, מוזכר מעשה המנורה, פעם נוספת בגלל החידוש שנאמר כאן – על המנורה להיעשות מקשה אחת, כלומר לפסלה מכיכר אחת של זהב טהור. על פי הנאמר מנורה זו אכן עשויה בפורמט עתיק הידוע לנו מתקופת הברונזה המאוחרת, החל מהמאה ה-16 לפני הספירה. בני ישראל יכלו ליצור אותה ואת שאר כלי המשכן, היות והם לקחו מתכות יקרות קודם צאתם מארץ מצרים…
"יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מַרְגִּיעַ בְּחַיִּים בֵּינוֹנִיִּים, כְּשֶׁרַק נִיצוֹץ קָטָן, הֶבְזֵק שֶׁל מַשֶּׁהוּ דּוֹלֵק בִּי פְּנִימָה…". איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ…
