yehezkeally@gmail.com

שחיתות שלטונית היא תוצר טבעי של תופעת העוצמה, ומאבק העוצמה, במערכות חברתיות וארגוניות. לא ניתן להכחיד אותה. היא תמיד תהיה איתנו. כמו הרפס על השפתיים, היא תתפרץ ותגדל לממדים שיהיה קשה לחיות איתם, באותם זמנים שבהם נחלשת ההגנה הטבעית של הגוף; ולהפך. תצטמק כאשר מנגנוני ההגנה של הגוף יהיו בשיא תפקודם. בתיאוריה, אמורה הדמוקרטיה לייצר עמידות כנגד השחיתות השלטונית. בניגוד לדיקטטורה, שבה שולטת קבוצה אחת על ההון, השלטון והתקשורת, הרי שהדמוקרטיה יוצרת לכאורה איזונים ביניהם. אבל, הגישה הזו נאיבית. בפועל, מתקיים מאבק עוצמה מתמיד בין בעלי העוצמה הללו, ההון, השלטון והתקשורת, ובעלי ההון מנצחים בו. שחיתות שלטונית היא התוצאה של השתלטות ההון על השלטון (הרשויות, המבצעת והמחוקקת) ועל התקשורת!

קליידוסקופ ארגוני (Organizational Kaleidoscope) הינו כלי פשוט ללמידה וחקר של מציאות מורכבת, אותו פיתחתי ב- 2007, ואני עובדת איתו בהצלחה רבה מאז. הלמידה מתבצעת באמצעות חשיפה של אירועים ממשיים, שאותם מבקשים להבין ואיתם מבקשים להתמודד, באמצעות זויות ראיה (עדשות) אחדות המיוצגות, בו זמנית, על ידי מומחים, בנוכחות קהל רלבנטי מעורב, השותף למעשה. הקליידוסקופ נוטל מקרה בוחן, ומנתח אותו כמצב אינטראקטיבי. בתהליך משתתפים מומחים מדיסציפלינות שונות, מנחה, וקהל. כל רכיב מהווה עדשה שונה, המביטה באירוע המוצג, מכיוון אחר. הצטלבות הפרספקטיבות מסייעת להתבהרות המשמעות של התמונה המוצגת.

מקצועות שדורשים מעבר על מידע והפקת תובנות – מתחילים לעבור אוטומציה. כלומר, לשלב בתוכם בינה מלאכותית שעושה חלק מהעבודה. עובדה זו מבטלת את היתרון היחסי של העובדים הטובים יותר בתחומם, מהאחרים. ואז, בעלי המקצוע הללו מתחילים להיות נחמדים ואדיבים יותר ללקוחות, במטרה להתבלט ולזכות ביתרון על פני אחרים.

את פרק הזמן הראשוני, הקריטי, להצלחת כהונתו, הצליח אלשיך להעביר בהצלחה חלקית מאוד. עתה, עבר זמן הפעולות הפיקודיות הישירות. בתום הסיבוב הזה מצטייר אלשיך כצד החלש, וכדרכם של חלשים, כדי לזכות במערכה האחרונה הוא יזדקק לעורמה ולתחבולה. את הכלי הזה הוא מכיר היטב בתקופת שירותו בשב"כ….

האם הרמב"ם – שניסח את י"ג עיקרי האמונה הישראלית – אכן האמין בעיקרים אלו ככתבם וכלשונם? פה באה ההבחנה בין 'אמונות אמתיות' ל'הכרחיות': בהיותו נוהה אחר אריסטו ושיטתו, ברור כי חלק מהעיקרים אינם מקובלים עליו. אולם, מדובר באמונות הכרחיות, שבלעדיהן החברה הדתית לא יכולה להתקיים…

כוח משימה בין משרדי הוא הפתרון החלקי שנמצא לבעיית היעדר המשילות, בשל 'הסתיידות' המנגנונים הביורוקרטיים השלטוניים בישראל. הוא כולל, בין היתר: קביעת יעד לאומי ארוך טווח בהחלטת ממשלה; מיסוד שולחן עגול, על בסיס יום יומי, של נציגי המשרדים והגופים השונים, של שיתוף במידע ותכנון מערכתי; ואכיפה משותפת בשטח, על בסיס היתרון היחסי של כל גוף. עד כה מוסדו שלושה כוחות משימה בתחומים של מאבק בפשיעה המאורגנת; מאבק בהשתלטות לא חוקית על קרקעות מדינה; ומאבק בהסתה המובילה לטרור. מודל זה איננו פתרון כולל לתופעות של 'שלטון הביורוקרטיה' והקיפאון שמשתק את משרדי הממשלה, אולם הוא מאפשר החזרה של משילות אפקטיבית לתופעות אקוטיות, ודרך כך לשמר מידה מסויימת של אמון ציבורי במערכת השלטונית

המשטרה היהודית בתקופת השואה בגטאות כונתה גם בשם שירות הסדר היהודי (Jüdischer Ordnungsdienst). משטרות אלה הוקמו בפקודת הגרמנים זמן קצר לאחר הקמת הגטו והקמת מועצות הזקנים – היודנרטים. בחיי הקהילה היהודיים באותם זמנים לא היה תקדים לקיומה של משטרה יהודית, כך ששיטות פעולתה וסמכותה נגזרו מתוך המשימות של הצווים הגרמניים בעת הקמתה. במשטרה היהודית בגטאות. בתום המלחמה נערכו בקרב הניצולים דיונים נוקבים בקשר להתנהגותם של השוטרים הללו. בישראל הועמדו כמה מהם לדין על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אולם רובם זוכו בדין, היות והשופטים התחשבו בנסיבות המיוחדות והבלתי רגילות שבהן פעלו.

הסבר השואה על ידי התאולוגים החרדים נתון במחלוקת עזה… מהדעה הקיצונית ביותר שמעטים שותפים לה, שהיא באה בעקבות הציונות; דרך ההסבר שהשואה היא עונש ותיקון על חטאים של דורות רבים, ובראשם ההשכלה הכללית; עד לגישה, שהשואה הינה חריגה בהיסטוריה ואין היא באה בגין עונש או תיקון כלשהו…

הפסיביות הטוטלית כסימן אופי של היהדות בכלל ובתקופת השואה בפרט, הינה סוג של מיתוס. לכל היותר יש חוקרים הטוענים כי הפסיביות הייתה דווקא תוצר של האמנציפציה במדינות מערב אירופה, שהביאה את היהודי לזהות מוחלטת עם מדינתו באותם זמנים. נכון כי תולדות ישראל אינם שרשרת של פעולות צבאיות כנגד ניסיונות הרצח, כך שיש למיתוס הפסיביות גרעין של אמת, אולם להפיכת האופי היהודי לכנוע לחלוטין לא הגיע.