גרשון הכהן: המשך המאבק על עתיד מדינת ישראל

המקום בו עמדתי כמפקד אוגדה 36, בקיץ תשס"ה, לנוכח הצו להשתתף עם אוגדתי בחורבן גוש קטיף, היה מבחן הרה גורל. ישפוט כל אדם על פי שיפוטו וישפוט אלוהי ישראל. דבר אחד ברור: פעלתי שם במודעות עמוקה לגודל השעה!

אבי הראל: האם יש קדושה בחפצים? שבירת לוחות הברית כמשל

המסר של שבירת לוחות הברית בידי משה הינו לימוד לדורות. אין בנמצא דבר קדוש כשלעצמו. לוחות הברית שניתנו למשה על ידי האל, איבדו ברגע את קדושתם, עת העם – שאמור היה לקבלם – התנהג באופן לא מוסרי וראוי. הוא הדין לארץ ישראל או לבית המקדש. כאשר העם היושב בארץ ישראל מתנהג בצורה מוסרית, הרי יש קדושה בארץ, ויש קדושה במקדש. ברם, ברגע שיש סטייה מהותית מדרכי המוסר החברתיים, אין קדושה בארץ ולא בבית המקדש, שהפך ממקום של עבודת האל לבית רגיל שניתן להחריבו.

גרשון הכהן: בין מצביאות ומנהיגות לשירה

חלוצי העלייה השנייה זכו להנהיג את המפעל הציוני במשך יובל, כיוון שידעו את חובתם לספר ולשיר על פעולתם ושליחותם: על כל אחד שנטע עץ היו שניים שכתבו שיר ואחד אחר כתב מאמר. בזיקה זו, בין הפעולה לבין השירה, מגולם הרעיון שידיעת הדרך לשליטה במרחב התרבותי, מובילה אל הדרך לשליטה גם במרחב הפיזי. כאן סוד עצמתה של דבורה הנביאה כמנהיגה, שופטת, מצביאה ומשוררת.

אבי הראל: הקשר בין חזון ישעיהו למנהיגות ומוסר

אזהרותיו של ישעיהו למנהיגי העם הינם תמרור אזהרה לדורות. הנהגה ראויה הינה הנהגה שמאזנת בין צרכי המדינה לבין ההתחשבות בכלל האזרחים, בעיקר החלשים שביניהם. כל זמן שהנהגת העם, תתנהג ביהירות שלטונית, ולא תיראה אל מול פניה את העם, על שכבותיו השונות, הרי הנהגה זו נידונה לכישלון מוחלט. בנוסף, עבודת האל חייבת מצע מוסרי ברור. לא ניתן לקיים חברה שמתנהגת באופן לא מוסרי, וסומכת על קיום מצוות מסוימות כתריס בפני פורענות.

אבי ברוכמן: הסדרי הטיעון ש"מייצרים" צדק ללא משפט

הסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק הינם בעיתיים, ומביאים אותנו לשאול, האם אפשר לייצר צדק ללא משפט. על פי פרקליטות המדינה, 68% מהתיקים הסתיימו בהסדרי טיעון. אלה נעשים במערכת אכיפת החוק בשם הסטטיסטיקה, ולצורך שחרור לחצים ניהוליים. הצד האחר שלהם הוא החשש, שבחלק מסוים של המקרים הדבר עלול לגרום להרשעת שווא! תופעה זו איננה תופעה ישראלית. בארצות הברית למשל, קיימת ירידה דרמטית במספר המשפטים, בהשתתפות חבר מושבעים…

מי מרוויח מכך שחנין זועבי חברת כנסת? מי מפסיד?

ברוכים הבאים לעולם הפוך. שיח הרשתות החברתיות והתקשורת שאיננה נגמרת מחייבת את חברי כנסת לייצר מסרים ליניאריים, פשוטים וקליטים, בעלי זווית ראייה מוגבלת, הנובעת מאינטרסים פופוליסטים. המצב חמור במיוחד במפלגות המקיימות פריימריז, כי אז נתונים חברי הכנסת בידיהם של מצביעים קיצוניים, הרחוקים מלאפיין את קהל מצביעי המפלגה… הגישה הפשטנית הזו לבעיות השעה יוצרת מצב פרדוקסלי, לפיו כל אגף משני צידי הקשת הפוליטית פועל במרץ ובחריצות – להשגת מטרות הצד השני… זהו: "ההיגיון הפרדוקסלי של העשייה הפוליטית":

יוסקה רום: הבן האבוד של שושלת מנהיגי חב"ד

שלושה בנים היו למייסד חסידות חב"ד, בעל התניא, הרב שניאור זלמן מלאדי. הרב משה שניאורי, הצעיר מבין השלושה, נולד בשנת 1784 והיה האהוב על האדמור והמיועד לרשת את מקומו. הוא הצליח בכל אשר עשה, ותכונותיו ומעלותיו כבשו לבבות, אולם, אמם של שלושת הבנים, אשתו של האדמו"ר הזקן הזהירה אותו, שלא ימנה את משה ליורשו. "בננו הצעיר אינו יציב בנפשו" אמרה. בסופו של דבר נבחר הבן הבכור, הרב דובער, שייקרא מאוחר יותר, 'אדמו"ר האמצעי'. לימים הסתבך הרב משה שניאורי עם השלטונות, נאסר, הצליח לברוח ומאז חי במסתור, בזהות בדויה, כעני גמור…

אבי הראל: הקשר בין ירמיהו, בורות מים ואי וודאות

הנהגה שמתנהגת בעריצות, ומאפשרת לעבוד עבודה זרה, נותנת, לכאורה, לאדם הפרטי כמו לעם כולו פתרון ראוי לכאורה של יציבות מול הכאוס השולט בעולם. אולם לדרך זו יש מחיר מוסרי כבד שיש לעוקרו מהשורש. בכך מאותת הנביא ירמיהו כי עדיף חוסר וודאות על פני עולם יציב, אם יציבות זו פירושה עריצות, שפיכות דמים וחוסר מוסריות.

אלעד רזניק: המורשת האיראנית של אובמה והשלכותיה על הממשל הבא…

התוצאה של הסכם הגרעין בטווח הקצר היא עיכוב מסוים (מרצון) של רגע הפריצה האיראני, כל זאת תוך מתן זמן לאיראנים להיערך; ובטווח הארוך: הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית. בעוד 10 שנים – לאחר עם פקיעת תוקפן של מרבית ההגבלות המוטלות על תוכניתה הגרעינית של איראן – ימצא עצמו המערב מתמודד עם מדינה חזקה יותר צבאית. יכולת השכנוע של המערב תהיה קטנה יותר וניהול משא ומתן – שמטרתו הקפאה נוספת בתוכנית הגרעין האיראנית – יתחיל מעמדת חיסרון מערבית.

האם התגלתה נקודת המפנה בהתפשטותם של רעיונות?

יצירת שינוי כרוכה במאמצים סיזיפיים, שלא תמיד צולחים… מתי ניתן לומר על שינוי שעבר על משוכת המסה הקריטית של התבססות, והוכתר בהצלחה? מדענים גילו שיש נקודת מפנה שלאחריה תהליכי השינוי כבר מאיצים לבדם. היבט חשוב של הממצאים הוא ששיעור בעלי דעה המחויבים – הנדרשים כדי להשפיע על ארגון – הינו כ- 10 אחוזים! המשמעות היא שעבודה עם סוכני שינוי, והגדלתם בהתמדה עד ל- 10% מהארגון, תביא למפנה!