[בתמונה: "בלי להזדהות ובלי לעמוד לדין"... הפרסומת הצה"לית של מבצע החזרת הציוד]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה - הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
לאחרונה למדנו כי המשטרה הפרה הבטחה שלטונית, לאפשר החזרה אנונימית של ציוד צבאי לתחנותיה. שבע מצלמות חדשות הותקנו בתחנות איסוף במשטרה, כשהן מכוונות לעמדות אליהם מופנים אזרחים המגיעים להחזיר אמצעי לחימה. הצילום והתיעוד נעשו בניגוד להבטחות לציבור לפיהן זהותם לא תתועד. ההתקנה בוצעה בידיעת מפכ"ל המשטרה ובעידודו לאחר שהתקבלו חוות דעת משפטיות "שהכשירו" את התרמית כלפי הציבור. כל זאת במטרה לצלם ולתעד מחזירי אמל"ח לצורכי מודיעין וחקירות... (יצחק, 2016). פרשיה זו הינה הזדמנות לעמוד על משמעות המושג, הבטחה שלטונית, ומשמעותו.
[בתמונה: שער האתר 'מחלקה ראשונה', העוסק בהפרת ההבטחה השלטונית לאנונימיות, על ידי המשטרה]
הבטחה שלטונית היא מכשיר שפותח בפסיקה כדי לתת הגנה משפטית לציפיות האזרח בשורה של מצבים מגוונים, שבהם נוצרת הסתמכות של הפרט עקב מעשים, מצגים או אמירות של גורמים בתוך הרשות המנהלית, שאינם בגדר חוזה פורמלי...
בהיעדר טעמים מיוחדים שלא לקיים את ההבטחה... הרי הרשות המנהלית קשורה בהבטחה שניתנה כדין, ולכן, האזרח האוחז בידו הבטחה כזו נהנה מהגנה משפטית לציפיותיו...
נקודת המוצא לדיון בהבטחה שלטונית [מנהלית] היא... [ש]אסור לרשות המנהלית לחזור בה מהבטחתה, אלא אם התקיימו טעמים מיוחדים ויוצאי-דופן...
כל סיטואציה שבה מתעוררת שאלת תוקפה של הבטחה (שלטונית) מנהלית, מחייבת ראשית לבחון את השאלה אם אמנם נוצרה הבטחה מנהלית.
אם המסקנה לשאלה זו חיובית מתעוררת השאלה, אם מתקיימים אותם טעמים מיוחדים המצדיקים חזרת הרשות מן ההבטחה המנהלית שניתנה.
אימתי נוצרת הבטחה מנהלית?
בפסיקה נקבעו יסודותיה של ההבטחה המנהלית, אשר רק אם יתקיימו כולם ניתן להכיר בקיומה של הבטחה מנהלית:
- היות המבטיח בעל סמכות ליתן את ההבטחה המנהלית;
- כוונת המבטיח להעניק להבטחה תוקף משפטי מחייב;
- יכולת קיום.
היות המבטיח בעל סמכות ליתן את ההבטחה המנהלית - זהו היסוד הבעייתי ביותר מבין היסודות המקימים את ההבטחה המנהלית. הדרישה לפיה המבטיח יהיה אכן בעל הסמכות להתחייב באותה הבטחה נועדה למנוע מצב שבו כל פקיד של הרשות המנהלית זורק הבטחות לחלל האוויר, ולאחר מכן תמצא עצמה הרשות מחויבת לקיים את אותן הבטחות.
מאידך גיסא ניצב אינטרס נוגד חזק לקיים גם הבטחות מן הסוג הזה, במקרים מסוימים. עמדה על כך השופטת בייניש בע"א 2054/98 אחים רויכמן שומרון בע"מ נ' מדינת ישראל, תקדין-עליון 2001(3) 283: "ככלל, בבואנו לבחון את רשויות המדינה בפעולתן כלפי הפרט, יש לתת משקל רב לכך שכאשר מדובר בממשלה, התנהגותה ופעולותיה באמצעות אחת מזרועותיה, או באמצעות גורם הפועל מטעמה, עשויה ליצור מצג שיחייב את גורמי הממשל באשר הם. קיימות נסיבות בהן אין להטיל על הפרט העומד מול המנגנון הממשלתי, הביורוקרטי, להתמודד עם חלוקת הסמכויות הפנימית של נושאי המשרה השונים, והמדינה תהא מנועה מלהתכחש לפעולותיהם והבטחותיהם של עובדיה, גם אם ניתנו בחוסר סמכות...".
התמודדות עם טיעון בדבר קיומה של הבטחה שלטונית, מחייבת את הרשות המנהלית לבצע איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הכף. במסגרת איזון האינטרסים, על הרשות המנהלית לקחת בחשבון שיקולים שונים, דוגמת מידת ההסתמכות של הפרט על ההבטחה, הצורך בשמירת אמון הציבור בפעולות הרשות המנהלית, הצורך להבטיח מנהל תקין והקפדה על עקרון החוקיות ופעולות במסגרת הסמכות ועוד.
מישאל עידן:
לצערי מקור "הידיעה" העיתונאית הזו אינו אמין ! לא ראיתי את "תגובת המשטרה" לטענה הזו,זה המינימום ההכרחי המצופה מעיתונאי.יצא לי לבקר באחת היחידות בזמן החזרת הציוד,הדבר נעשה מתחת לסככה ושם לא היו מצלמות,ללא כל קשר בכל יחידות המשטרה קיימות מצלמות המצלמות את הבאים ואת היוצאים מטעמי בטחון.לגבי הידיעה הזו לא קיימת ההלכה "הטוען טענה עליו הידועה" !!! הכתב לא הביא דוגמא אחת לכך ! במסגרת אותן החזרות הוחזו פריטי אמל"ח בין השאר כלי נשק ולבנות חבלה,לא שמענו אפילו לא על תיק חקירה אחד שנפתח בעקבות זאת.