האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
קיימות שתי גישות בסיסיות בעבודה עם ציבור: את הראשונה נכנה 'הגישה השירותית': השליטה בידי הצרכן. הוא המלך והוא הקובע והכל נעשה על פי רצונותיו ונוחותו. את השנייה נכנה 'הגישה היצרנית': השליטה בידי היצרן/מספק השירות, והוא הקובע מהו המוצר/השירות שיופקו ובאילו תנאים, בבחינת: זה מה יש ואת זה יאכלו… מאמר זה מוקדש לגישה השנייה, היצרנית.
קיימות שתי אסטרטגיות משטרתיות בסיסיות להתמודדות עם הפשיעה: התמקדות ביעדי אדם, או לחלופין, ביעדי מקום. שימוש ביעדי אדם משמעו, שהמשטרה הינה רק תחנה בפס הייצור של מערכת אכיפת החוק, והיא רואה את עיקר תפקידה במעצר עבריינים ובהגשת כתבי אישום לבית המשפט (התחנה הבאה בפס הייצור). לעומת זאת, שימוש ביעדי מקום מלמד שהמשטרה מבינה שלעולם יכולתה לפתוח תיקים תהיה גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט ובתי הכלא להכיל. על כן, היא בונה את עצמה על אסטרטגיות אחרות, כמו "לרפא" אזורים נגועי פשיעה. העשורים האחרונים מלמדים על התבססות האסטרטגיה של יעדי מקום כגישה מובילה בשיטור!
