האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מאמר קצר זה מסכם מאמר מפורט יותר שאף הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה והוא עצמו פותח צוהר לתוכנו של ספר שיצא בשנה האחרונה בשם What Works in Crime Prevention and Rehabilitation: Lessons From Systematic Reviews בהוצאת ספרינגר ניו יורק. בעיניי, חשיבותה של הסקירה היא בגירוי המתעניינים והמחפשים תכניות טיפול ושיקום בעלות אפקט מוכח לצורך עיצוב מדיניות מבוססת ממצאים.
בינוניות (mediocrity) היא עמידה של העובדים במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף. אחת התלונות המושמעות, תדירות, בפי עובדים בארגונים ביורוקרטיים גדולים, היא שהארגון מטפח בינוניות. הם מציגים זאת בדרך כלל כסוג של 'קלקול' שצריך לתקן. אבל, האמת היא שהבינוניות נובעת מעצם טיבו של מבנה הארגון הביורוקרטי, והיא חלק בלתי נפרד ממנו…
החלומות החדשים שהתהוו עם המלחמה, הם כנראה, לא כל כך כפי שנוהגים להציג, חלומותיהם של אנשי גוש אמונים, שביטאו למעשה המשך רציף לתפיסה החלוצית של תנועות ההתיישבות, אלא חלומותיהם החדשים של בני מפלגות הפועלים, שהחליפו בעשורים האחרונים אתוס חלוצי מהפכני, בשקיקה לנורמליות מערבית ליברלית. נדרש אם כן, עיון מחודש וביקורתי בסיפור שאנו מספרים על מה שהשתנה ומי שהשתנה.
Collaborative Learning מוגדר כשילוב של טכניקת לימוד ופילוסופיית התנהגות, שבה לכל הלומדים יש סמכות להחליט על הגישה לפתרון ואחריות שווה להשלמת המשימה. בשיתוף כזה יש גם עצמאות, לדוגמה הלומדים אחראים בעצמם למציאה של מאמרים/חומרי עזר ללימוד. לעומת זאת, Cooperative Learning מוגדר כפעולה משותפת של הלומדים, על מנת לעמוד במשימה משותפת שהוטלה עליהם על ידי המרצה. זו שיטה שיש בה פחות עצמאות והדגש הוא על התוצאה של העבודה המשותפת…
דומה ששנות הזוהר של האקדמיה – שבהן כל אדם הרגיש חייב להצטייד בתארים אקדמיים – עומדות להסתיים. בתחומי עיסוק רבים, "אפשר גם בלי אקדמיה". בתחומים רבים, כאשר מקבלים עובד לעבודה, השאלות, "מה הוא יודע", ו"עד כמה הוא סקרן כדי להתפתח מקצועית", חשובות הרבה יותר מ"איפה הוא למד" או "איזה תואר יש לו". ברוכים הבאים למה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת": ככל שרכישת ההשכלה הופכת המונית יותר, כך האפקטיביות שלה יורדת, ומתרבים הכוחות הלוחצים להפוך את הקערה על פיה!
הנחת היסוד המרכזית הייתה, שהתורה שבכתב חייבת להיות לצידה של התורה שבעל פה, כדי להיות מובנת וישימה : "…דע, כי כול מצווה שנתן ה' למשה רבנו – ניתנה לו עם פירושה…". משה העביר את המסורת לבא אחריו, ומאותה עת החלה מסורת ההעברה של התורה שבכתב לצד התורה שבעל פה…
לכל אדם יש פילוסופית חיים בין אם מודעת ובין אם מובלעת. פילוסופיית החיים צובעת את משמעות הדברים בפרשנות, מובילה את ההחלטות וקובעת את עלילת החיים. ניתן לזקק את מגוון הפילוסופיות לשלוש אסכולות יסודיות…
ספר תהילים ס"ט מביא נקודת מבט פסיכולוגית על מצבם הנפשי של אנשי אמונה: גם בעומק שקיעתם, בהגיע מים עד נפש, הם משוועים להצלה ופונים בתפילה לאלוהי ישראל. הדיכאון והייאוש הם מצב אישי, אבל לישועה ולהצלה יש ביטוי קולקטיבי-לאומי בבניין ערי יהודה, וגם ברגעי שמחה, מתלכדת שמחת האדם היחיד, עם הממד הלאומי….
ב- 21 במאי 2017 יצא האתר 'מידה' בהאשמה מעניינת כלפי משטרת ישראל. לטענתם, היא מתחמקת מלספק נתונים על מה שמכונה, עבירות מין לאומניות. משמע: עברות מין של גברים ערבים נגד נשים יהודיות, בנימוק של "הימנעות מקטלוג אוכלוסיות" ו"פגיעה בפרטיות הקרבנות". המשטרה מצידה עמדה בסירובה לפרסם נתונים. האם צדקה?
עוצמת השאלות לאל המרחיק ישועתו, מכוננת את יסוד האמונה התנ"כי. היא עוקפת ומדלגת מעל דיוני התאולוגיה הנוצרית בצידוק האל (תיאודיציאה). גם בתנ"ך, קיימת כמובן הזעקה "למה?" אבל היא אינה באה מתוך ציפייה והבטחה לאל מלא חסד, יש לאל גם חרון אף ולעתים אפו מעלה עשן; ואין נביאים לתת הסבר…
